Library Metrix - נתונים ממערכות הספרייה - כמשקפות התנהגות מידע
ההרצאה של ריקי גרינברג: Library Metrix, מבוססת על מחקר במסגרת עבודת דוקטורט בהנחייתה של פרופסור יהודית בר אילן. במחקר נבדקו עקבות דיגיטליים של משתמשי הספרייה במערכות השונות והוצלב מידע מאתר הספרייה, ממערכת הLink resolver ומנתוני המוציאים לאור. ההרצאה ניתנה במסגרת יום העיון "מאחורי הקלעים של המידען העתידי".
המחקר בדק מהיכן מגיעים משתמשי הספרייה לטקסטים המלאים, מהו השימוש שהם עושים בכלי הגילוי של הספרייה ומהו השימוש שנעשה בממשק של Google Scholar כאלטרנטיבה פשוטה ופופולארית יותר.
המחקר הוגש לפרסום כמאמר בכתב העת College and research libraries. ואף הוגש לועדת פרס פינקלר למידע וזכה בציון לשבח.
לחצו לצפייה במצגת
Linked Data – חיבור ולא רק של נתונים
מושב הספרייה בכנס Info 2015 הוקדש לנושא ה- Linked Data את המושב ארגנה אורה זהבי ראש ענף מדיה.
האינטרנט מאפשר לנו לקשר מסמכים נלווים ולקשר נתונים קשורים. שילוב הנתונים מתייחס לקבוצה של שיטות עבודה המומלצות להוצאה לאור ולחיבור נתונים מובנים באינטרנט. כיום ניתן כבר לראות כיצד מיושמות שיטות אלה ומה אופן ההתייחסות לקישוריות במישורי התוכן והמידע. במושב הוצגו פרויקטים ונערכה היכרות עם חיבורי הנתונים והשפעתם על המשתמש ועל עבודת הספרן והמחקר כאחד.
לעיונכם: גליון מאי-יוני, 2015 של D-Lib Magazine העוסק בנושאים שהוזכרו ביום העיון.
הפניות לתכני ההרצאות, אתרים ותכנית יום העיון. ההפניות משולבות בגרף המייצג Linked Data בהתאם לבניית המושב .
המצגת של אורה זהבי במושב: "ספריות, אוספים וקישורים"
תמונות מהמושב:
שרון שפירא-גלאובך מרצה במושב:
שלמה סנדרס, מחברת אקס-ליבריס מרצה במושב:
אלבום "מצעד הביכורים" חיפה, 1963
לרגל חג השבועות, חשיפת אלבום: "מצעד הביכורים" שנערך בשנת 1963 בחיפה. באלבום, 18 תמונות מהמצעד והוא ניתן למזכרת לאבא חושי ממר ש. ביאליק. האלבום מאוספי הארכיון ע"ש אבא חושי שהוא חלק מארכיוני הספרייה.
כידוע חג השבועות – על שם שבעת השבועות שסופרים מיום הנפת העומר עד חג זה - הוא החג השני מבין שלושת הרגלים וחל יום לאחר סיום ספירת העומר בתאריך ו' בסיוון. המנהג של מצעדי הבאת בכורים המופיע באלבום הנ"ל הוא אחד ממנהגי חג השבועות והיה מקובל בארץ מראשית ההתיישבות החדשה בישראל. במרבית הישובים, המושבים הכפריים והקיבוצים נוהגים לערוך טקס הבאת בכורים בו חוגגים גם את סוף הקציר. בטקסים אלו נוהגים המשתתפים להעלות מופע חגיגי עם שירים, ריקודים ותהלוכה של כלים חקלאיים מקושטים וסלים עם יבול הארץ. במרבית הגנים ובבתי הספר בארץ נערכים טקסי בכורים בהם הילדים מתבקשים להגיע עם חולצות לבנות וטנא עם פירות העונה.
טקסים אלה מבוססים על המסורת היהודית על פיה ביום הבכורים היו מביאים בזמן בית המקדש את קרבן מנחת הביכורים – המכונה גם "שתי הלחם" מהחיטה שמבכירה בתקופה זו של השנה. עם הקרבת "שתי הלחם" בחג השבועות נפתחה עונת העלאת פירות הבכורים לירושלים אל הכוהנים שבבית המקדש. (המידע מוויקיפדיה)
הכנת הסקירה: עדינה צור ג'יג'י, ארכיונים וספרים נדירים, ענף מדיה. תודה לקרן ברנר, שימור ודיגיטציה, ענף מדיה.
אוסף צילומים של כרטיסי נסיעה היסטוריים
כרטיסי נסיעה, חברות "חץ ו"הצבי".
בימים אלה נוסף אוסף חדש לאוספים הדיגיטליים בספרייה. האוסף מורכב מצילומים של כרטיסי הנסיעה בישראל, מסוף המאה ה-19 ועד ימי אגד. באמצעות הכרטיסים ניתן ללמוד על חברות הנסיעה השונות שפעלו בארץ ישראל עד אשר נעלמו או התאחדו לקואופרטיבים הגדולים אגד ודן. על גבי הכרטיסים נקוב התשלום במטבעות השונים שהיו נהוגים בארץ ישראל, כגון, גרוש מצרי או מיל. את האוסף תרמו האספנים: יעקב קורן ויצחק קראוזה.
מר קורן הוא אספן פריטי היסטוריה ונוסטלגיה של ארץ ישראל בדגש על אמצעי תשלום, תחבורה, שקלים ציוניים, סמלים ועוד. מר קראוזה הוא אספן וחוקר היסטורית התחבורה הציבורית בארץ ישראל של אוטובוסים ורכבות.
בעזרתם של שני אספנים אלה, הצלחנו להרכיב תמונה של התגבשות איגודי התחבורה בארץ ישראל, אשר כמו תאגידים אחרים, הוקמו על ידי אנשים רבי תושייה ומלמדים אותנו, הקוראים, על חברה חפצת חיים שהלכה וגדלה למדינה מבוססת בעלת מוסדות רבים.
למידע נוסף: בספריה נמצא הספר: "תולדות התחבורה הציבורית בראי כרטיסי נסיעה" של הכותב צבי שטאל.
הכנת הסקירה: כנרת גרובר בן לוי, ענף מדיה.
הזמנה לסדנת מפלצות בספריית הילדים של אוניברסיטת חיפה
יום חמישי, ה-21.5.2015, בין השעות: 16:30-18:00
יום רביעי, ה-27.5.2015, בין השעות: 16:30-18:00
לפרטים נוספים: יסמין אלעד, 04-8249849 This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
אלבום הכשרת מפרץ חיפה
לאחרונה קוטלג ונסרק אלבום "הכשרת מפרץ חיפה בע"מ – חיפה ארץ ישראל" (רשומה 1845159 אלבום A1/9). האלבום הוא חלק מאוספי הארכיון ע"ש אבא חושי בספרייה.
האלבום מכיל 36 עמודים של תצלומים ומפות משנת 1926 של "חברת הכשרת מפרץ חיפה בע"מ".
"חברת הכשרת מפרץ חיפה בע"מ" ובשמה הלועזי "Haifa Bay Development Company Ltd." הוקמה בשנת 1925 ביזמת יוסף לוי, מהנדס מחיפה.
בחברה היו שותפות שלוש חברות שנוסדו על ידי יהודי גרמניה ורומניה: "קהיליית ציון", "משק", ו"קדם".
בעזרתו של יהושע חנקין הצליחה החברה לרכוש את אדמות הג'ידרו (כפר ביאליק של היום). הקרקע הייתה בעיתית מכיוון שחלקה הגדול היה מכוסה בביצות שהיה צריך ליבש וחלקה האחר היה מכוסה בחולות ובדיונות שצריך היה לישר ולכך נדרשו סכומי כסף גדולים.
עם בא העלייה הרביעית הבינה הקרן הקיימת שעליה להקצות קרקעות גם לתעשייה ולהתיישבות עירונית ולכן רכשה את הקרקע מ"חברת הכשרת מפרץ חיפה" .
לאחר משא ומתן חברת הכשרת מפרץ חיפה העבירה לקרן הקיימת 11,000 דונם. את שאר השטח התכוונה החברה למכור לאנשים פרטיים אך כוונות אלה לא התממשו עקב המשבר הכלכלי שפרץ ב-1926.
ביוני 1928 נחתם הסכם בין קרן הקיימת לחברת הכשרת מפרץ חיפה על העברת 21,000 דונם נוספים לקרן הקיימת.
5,000 דונם הועברו לידי החברה הכלכלית לארץ ישראל וזו הקימה חברת בת בשם "חברת גב-ים לקרקעות" לטיפול באדמות שבמפרץ חיפה. בידי "חברת הכשרת מפרץ חיפה" נותרו דונמים מעטים כך שמרבית השטח הפך לקרקע של הלאום.
הכנת הסקירה: עדינה צור ג'יג'י, אחראית ארכיונים וספרים נדירים, ענף מדיה.
לזכרה של חברתנו היקרה והאהובה תמי צוק
ביום ראשון, ה-26.4.15 ליווינו את תמי בדרכה האחרונה. עצב רב וכאב ירדו על הספרייה.
תמי היתה אדם משכמו ומעלה, ברוכת כשרונות, צנועה ונעימת הליכות. בספרייה עבדה בתחום יעץ והיתה אחראית על ספריית הילדים.
בין לבין, כתבה תמי סקירות רבות לבלוג הספרייה והיתה אחראית על דף הפייסבוק של ספריית הילדים.
בערב ראש השנה האחרון קבלה תמי את פרס העובדת המצטיינת של האוניברסיטה על פעילות ההתנדבות שלה יחד עם יסמין אלעד
בספריית ביה"ס שלווה.
תמי בספריית ביה"ס שלווה
אהבנו והערכנו מאוד את תמי. אנו מצרפים כמה מילות פרידה שכתבנו לה שיאירו ולו במעט את אישיותה המיוחדת ואת החלל הגדול
שנותר בנו.
לתמי היקרה והאהובה:
מאוד כואב לי שהלכת מאתנו כל כך מהר. זה מאוד קשה וכואב בשבילי. אני תמיד אזכור את החיוך שלך ואת הדאגה שלך לשלומי.
אני ראיתי בך דמות אימהית ששומרת עלי במקום העבודה, וגם בחיים בכלל. את קיבלת אותי עם המגבלות שלי, והענקת לי את הכוח
להאמין ביכולות ובכוחות שלא חשבתי שיכולים אולי להיות לי.
את לימדת אותי הרבה דברים חשובים לחיים. דרכך קיבלתי את ההזדמנות להתנסות בעבודה עם ילדים מבית ספר גיל. לדעתי זה
פרויקט חשוב מאוד שיזמת. דרך העבודה עם הילדים, למעשה גיליתי כוחות בתוכי שלא ידעתי שהם קיימים. היכולת לעזור לילדים
שזקוקים לעזרה, חום ואהבה. וכל זאת הוא בזכותך. דרכך גם למדתי על ספריי הילדים שקיימים, למדתי להתחבר לספריי הילדים,
ולהכיר את המגוון הרחב של ספרות הילדים אשר קיים.
הפרידה ממך היא מאוד קשה בשבילי. מאוד קשה פתאום להבין שלא ניפגש יותר, שלא נדבר יותר. את תהיי מאוד חסרה לי תמי.
אני אהיה מוכרחה להמשיך לגייס את הכוחות שלי, שבהם כל כך האמנת, על מנת להמשיך הלאה.
את תהיי בליבי תמיד, ותמיד אזכור את החיוך שלך ועד כמה היית אדם טוב, אוהב ויקר מאוד בשבילי. קיבלתי מתנה שזכיתי להכיר
אדם טוב כמוך, ותמיד תישארי כאדם בעל משמעות עצומה בחיים שלי.
אוהבת ומחבקת מאוד,
אילנה שרייבר
תמי בפעילות "ליל המדענים"
תמי,
זכיתי להכיר אותך רק לפני פחות משנתיים. מאז צחקנו הרבה [על יומנו של חנון, שיטות לחיסול מקקים וכל מני שטויות אחרות]
ותמיד תמכת בי ופירגנת, בכל החלטה שעשיתי.
נהניתי מאוד לעבוד עם יסמין ואיתך בספריית הילדים ובבית הספר שלווה ובמעט התמונות שנשארו לי את מחייכת וקורנת.
בין השאר חלקנו אהבה משותפת לספרי ילדים ולעבודה עם הגיל הצעיר והיה לי הכבוד להחשף ליצירתיות שלך גם בתחום זה.
מעל כל החוכמה, היצירתיות והאמפתיה האינסופית שלך, היית בן-אדם כל כך טוב ואוהב. לכן בראש ובראשונה, איבדתי חברה
שתמיד הסתכלה עלי בגובה העיניים ללא שיפוטיות למרות הבדלי הגיל. זה היה סוד הקסם שלך, כנראה: שילוב של שכל חד ומבריק
ולב רחב. בקיץ האחרון הכרנו יותר מקרוב ועזרת לי מאוד בתקופה קשה שהייתה לי.
פתחת בפני את ביתך המואר ואת לבך החם ועל כך אני אסירת תודה.
בימי שישי הספורים שהיינו יחד בדלפק היעץ, להם ציפיתי בשמחה [הרי ידעתי שזו תהיה משמרת כיפית במיוחד, הזדמנות נהדרת
למלחמת כריות] סיפרת על הטיול שעשית עם נחשון ועם דניאל מסביב לעולם, הפעוט היפה והחכם בו כולם רצו לגעת לוודא שזו לא
בובה, על הרפתקאות רועי באפריקה, על העוצמה והתמיכה של נחשון והילדים בך ולעיתים ספורות על הקשיים שחווית.
על בני משפחתך, שהיו בבת עינך, תמיד דיברת באהבה ובגאווה רבה ואין פלא שעם אמא כמוך [ואבא כמו נחשון] הילדים גדלו להיות
כאלה חזקים, חכמים וטובי לב.
תמי, אני כואבת את לכתך מעבר למה שמילים יכולות לבטא. יהי זכרך ברוך.
רוני רשף
תמי ויסמין
אחד מהספדים שקראנו בלוויה:
תמי יקרה,
קשה לכתוב עלייך בזמן עבר.
את חלק כל כך גדול, וכל כך משמעותי מהספרייה – שזה בלתי נתפס.
בחורה חכמה, שהתהלכה ביננו, תורמת בעשייה שלה כמעט בכל תחום.
מומחית ליעץ משפטים, ליעץ כללי. מובילה את פעילויות הספרייה לילדים.
בעבר אף נטלת חלק משמעותי בגיבוש תכני אתר הספרייה, ורעיונותייך היו כר פורה לעיצובו, ולמסרים שהעביר.
נעימת הליכות מעין כמוך, וכשדיברת כולם הקשיבו. השקט שבקולך, ודברי הטעם שלך, תמיד היו חלק משמעותי בכל מפגש וישיבה.
אהבת את העבודה - זה היה ניכר בכל תחום שנגעת בו.
אהבת את המגע עם הקהל, עם הסטודנטים ועם המרצים.
כשכולנו היינו מקטרים ומתעייפים, את תמיד חשבת שזו עבודה מועדפת ומעניינת.
במיוחד, תמי יקרה, אהבת את הילדים. להם הקדשת את רוב מרצך. יזמת פעילויות מרתקות, שמשכו קהל רב של ילדם והורים.
הבקיאות הגדולה שלך בתחום היתה מעוררת התפעלות, ואין אחד בספרייה שלא התייעץ איתך על ספרי קריאה לילדים קטנים כגדולים.
היית נחבאת אל הכלים, וניסית לא לבלוט – אבל תכונות האופי שלך הפכו אותך למרכזית, בעשייה שלנו בספרייה.
בתמונות שמצאנו בארכיון הספרייה את זורחת ומחייכת בעבודה עם הילדים. כמה סבלנות, אורך רוח ויצירתיות היו בך.
בשנה האחרונה אף זכית בפרס הצטיינות של האוניברסיטה, על העשייה הברוכה שלך בבית הספר שלווה, יחד עם יסמין שותפתך
לדרך. היית כל כך גאה בעשייה, שאפילו הסכמת שנפרסם אותה תחת שמך, כדי לעודד תרומות ספרים לפרויקט.
לאחרונה חשנו שאת מתמודדת עם מצב בריאותי קשה. לא שיתפת, אלא הנדת ראשך כששאלנו לשלומך. ובכל זאת קיוינו שתחזרי
אלינו ותמשיכי ליצור, ליזום ולעבוד במחיצתנו.
תמי יקרה, עצוב לנו מאד על לכתך מאיתנו. השארת אותנו המומים וכואבים. וגם מכבדים ומקבלים.
מקוים שתמצאי שלווה במקומך החדש ועוד יותר מקווים שתהיי מוקפת בספרים שכל כך אהבת.
נתגעגע אלייך
חברייך בספרייה
יהי זכרה ברוך!
ברכות לשרון טל, תחום כתבי-עת
מימין לשמאל: שרון טל, נטע סטרלסקי ויסמן וחומי רקם
שרון קבלה הערכה מיוחדת בזכות:
עבודתה המסורה והיעילה.
המקצועיות שהיא מפגינה ועמידתה בסטנדרטים מחמירים לאורך זמן.
הפעלת שיקול דעת ויוזמה בפתרון בעיות.
שיתוף פעולה פורה וענייני עם קולגות בארץ ובחו"ל.
יכולותיה להשלמת פרוייקט כתבי העת האקדמיים בעברית במאגר JSTOR
שילוב בלתי אפשרי כמעט בין עבודה שוטפת למחויבות לפרוייקט JSTOR של כתבי-העת האקדמיים בעברית.
פרוייקט כתבי-העת האקדמיים בעברית ב-JSTOR, כולל נכון לכתיבת שורות אלו כ-43 כותרים אלקטרוניים של כתבי-עת אקדמיים מרכזיים בעברית החל משנת הוצאתם לאור ועד 3-5 שנים מהיום.
Boris Suris אבא של ד"ר טטיאנה דרובצקוי מהספרייה שלנו
לאחרונה עלה באתר "יד-ושם" פרוייקט הנצחה של ה-The International Institute for Holocaust Research ובו מידע על חיילים יהודיים שלחמו בצבא האדום בזמן מלחמת העולם השנייה. אחד מאותם חיילים היה Boris Suris אבא של ד"ר טטיאנה דרובצקוי מהספרייה שלנו.
אתר ההנצחה
בוריס נולד בשנת 1923 באודסה וגדל להיות ילד מוכשר מאוד, בצעירותו למד אמנות ובהמשך החל ללמוד אדריכלות.
בשנת 1941 התגייס לצבא האדום, מאחר והיה בעל שליטה טובה מאוד בשפות כולל גרמנית וצרפתית נשלח לבית ספר למתרגמים צבאיים. לאחר שסיים את הקורס, בחודש מאי 1942 נשלח בוריס לחזית ובספטמבר של אותה השנה החל לתרגם למפקדה של חטיבת חי"ר בחזית דון ליד סטלינגרד. במאי 1943 הוא נפצע באורח קשה. לאחר לאחר ארבעה חודשים בבית חולים, בקש לחזור לחזית. עם חזרתו, החל מדצמבר 1943 ועד ינואר 1944 המשיך בוריס במשימות התרגום והתמנה לראש יחידת מודיעין שנשלחה למשימות בשטח האויב. בינואר 1945, היה בין החיילים הראשונים ששחררו את מחנה הריכוז אושוויץ.
לאחר שהשתחרר בשנת 1946, החל בוריס ללמוד באקדמיה לתולדות האמנות בסנט-פטרסבורג, הוא המשיך במחקר באוניברסיטה ובין מחקריו גם ספר שהיה נדיר לתקופתו על האומן תנחום קפלן Tanhum (Anatolii) Kaplan. בוריס נפטר בשנת 1991 בלינינגרד.
לאחר מותו נמצא יומן שכתב בזמן המלחמה, הנמצא כעת בספרייה שלנו, לאחר עריכה ופרשנות של טטיאנה ביתו. PG3488.U7Z45 2010
Boris Suris, Frontovoi dnevnik: dnevnik, rasskazy (Frontline journal: Journal, Stories), Moscow, 2010
תודה לד"ר טטיאנה דרובצקוי, ענף שירותים טכניים.
More...
תרומת ספרים בנושא צדפים
לאחרונה נתרם לספרייה אוסף ספרים בנושא צדפים, מאוספו ומעיזבונו של דב פלד ז"ל. פלד היה בעל אוסף הצדפים הגדול ביותר בעולם של צדפי ים סוף. האוסף נתרם על ידי בתו, סיגל אורנוי פלד. פריטי המידע שנקלטו מעשירים את הספרייה שלנו בתחום זה. ברצוננו להודות לבתו של פלד, על העברת אוסף מיוחד ונדיר זה אלינו לספרייה.
להלן מספר דברים שכתבה סיגל, בתו של פלד לזכרו:
"דב נולד בשנת 1933 בפתח תקווה, וכתחביב היה צולל ודג דגים. באחד מימי הצלילה של דב באילת, בשנת 1960, החלה אשתו, אסתר פלד, לאסוף צדפים על החוף. עם יציאתו מהמים אמרה לו: "אם יש על החוף כאלו צדפים יפים, תאר לך כמה יפים אלו שבמים העמוקים". ואכן היא צדקה לדעתו, ומאז נשבה דב בקסם הצדפים, והפך את איסוף הצדפים והעיסוק בהם לתחביבו העיקרי. דב היה אוטודידקט. הוא קנה ספרים בחו"ל, קרא ולמד שעות וימים אודות הזנים השונים של הצדפים. החל משנות השישים ועד שנות התשעים ערך דב מסעות מרתקים למקומות נידחים ברחבי העולם, כדי לחפש אחר צדפים מיוחדים. במסעותיו הגיע לחבש, אריתריאה, אוסטרליה, ניו-זילנד ,איי סיישל, סינגפור, מאוריציוס, ציילון, פוקט איילנד, הפיליפינים, תאילנד, האוקיינוס ההודי ועוד. הוא צלל, גילה, אבחן, חקר ומיין בעצמו משפחות של צדפים והגדיר אותם. לאחר בדיקות קפדניות הגדרותיו אושרו והוכרו על ידי מדעני הקונכיות המוכרים והחשובים בעולם בשנים אלו. אחד-עשר צדפים גילה דב, וכנהוג בעולם הצדפנים הבינלאומיים, נתנו לאחד-עשר הצדפים האלו שמות הקרויים על שם האספן החוקר והמאבחן. למשל יש צדף הנקרא "דובי פלדי", וזהו סוג של מורקס. דידי מנוסי כתב על "ארץ הצדפים" בספרו "מאנטרטיקה עד פפואה", והקדיש לדב פלד פרק בספרו.
דב היה מאספני הצדפים הידועים בעולם ובישראל ולימים התחביב הפך גם לעסק מצליח. בנוסף לעבודתו כמהנדס וכבעל חברה המתמחה בעבודות חשמל גדולות ובהגנה קטודית, עסק במכירת צדפים, תכשיטים וקישוטי צדפים מעשה ידיהם של שני ילדיו, ערן וסיגל, שהדביקו בעצמם את הצדפים. החברה להגנת הטבע נתנה לדב אישור ורישיון לעסוק במכירת צדפים, והיו לו חנויות בשארם א-שייך (עד מלחמת יום כיפור) ובאילת. דב תרם צדפים למכון חקר הימים והאגמים בשקמונה חיפה. דב היה ציוני ולחם כשריונאי מגיל שמונה עשרה ועד סוף שרות המילואים שלו, במלחמת ששת הימים (בה קיבל צל"ש), במלחמת ההתשה ובמלחמת יום כיפור."
הכנת הסקירה: ערן גולדנברג, ענף שירותים טכניים ותחום יעץ
סיפורם של ארבעה ספרים נדירים שחזרו משימור
לאחרונה חזרו ממשמר הספרים שלנו בקרית ארבע 4 ספרים נדירים.
ארבעת הספרים שחזרו משימור
וכך הם נראו לפני...
ספר האגודה. מאת זוסלין אלכסנדר הכהן. קרקא: יצחק בן אהרון, 1571.
ספר האגודה – כתוב בכתב רש"י. הספר מסכם את המסקנות ההלכתיות של סוגיות התלמוד ובנוי על פי דעתם של הפוסקים שחיו לפניו. ספר זה נועד להיות ספר הלכה פרקטי והשפיע רבות על הקהילה האשכנזית. מחבר הספר היה מחשובי פוסקי חכמי ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-14. רב חייו פעל בפרנקפורט.
ספר האגודה. מאת זוסלין אלכסנדר הכהן. קרקא: יצחק בן אהרון, 1571.
הספר קיים אצלנו בשני עותקים, שני העותקים שומרו. הספר כתוב בשפה הלטינית והעברית ועוסק בתרגום מילים מעברית ללטינית. הכותב מלווה את פרושיו בהסתמכות והבאת דוגמאות מן המקורות. המחבר נולד בווסטפליה – גרמניה ושהה תקופה ארוכה בבזל. היה הבראיסט ידוע ופרופסור לשפה העברית. הקדיש את חייו ללימוד השפה העברית וספרות רבנית, היה בקשר עם מלומדים יהודים רבים בנושאים הלכתיים. את ספרו lexicon Hebraicum et Chaldaicum כתב בשנת 1607 ולא סיים את כתיבתו. בנו ערך את הספר לאחר מותו והוציאו לאור. הספר פורסם שנית בליפציג בשנת 1869 עם הערות מאת Bernard Fischer.
Johannis Buxtorfi lexicon Hebraicum et Chaldaicum. Londini : Jacobi Junii, & Mofis Bell, 1646
תהליך השימור: דומה בשלושת הספרים.
המשמר מבצע הערכת תהליך העבודה.
מפרקים את הספר מהכריכה. מסירים סלוטיפים או סרטי ניר מכל סוג שהוא. יש צורך לדעת באיזה דבק נעשה שימוש בספר כדי לדעת באיזה חומר להשתמש כדי להסיר את הדבק. הדבקים שבהם השתמשו בספרים הנ"ל הם מהסוג הישן מאד: ניתן לדלל עם מים ולאחר מכן הדבק יורד. (בשנים האחרונות משתמשים בדבק לבן שקשה מאד להורדה). החומרים בהם משתמשים כדי להוריד דבק וכתמים מהניר הם בנזין לבן, קוהל וטלואן. את הדפים מכניסים לאמבטית מים ולאחר הייבוש משלימים את הקטעים החסרים ע"י עיסת ניר שנעשית בבלנדר או ע"י ניר אורז. לעיתים יש צורך לצבוע את הניר כדי לסתום חורים בצבע תואם.
לגבי הכריכה – הוכנו כריכות עור חדשות בעיבוד טבעי. יתרון של סוג עור זה הוא חיי מדף ארוכים מאד. בנוסף עור מסוג כזה מקבל "הטבעות" - בניגוד לעור מודרני המכיל מתכות רבות ולא ניתן להטביע עליו.
על כריכת העור בוצעה ב"ספר האגודה" הטבעה עיוורת באמצעות חימום: ע"י הטבעה כזאת העור משנה את הצבע והציור של החותמת נטבע על הכריכה. נבנו מנעולים על גבי הכריכה שמשחזרים במדויק את המנעולים המקוריים שנשחקו כליל.
על כריכת הספר lexicon Hebraicum et Chaldaicum בוצעה הטבעת צבע במכונת קוויק פרינט.
תהליך כריכה זה והשימוש בחומרים הנ"ל דומה לתהליך כריכה מסורתי. העור הטבעי הוא גמיש הרבה יותר ולכן העיבוד שלו יותר מגוון – כך עבדו בעבר.ההטבעות הנ"ל נעשות לפי רוח התקופה המקורית של הספר ולפי מה שהיה מקובל אז.
سامي، مصطفى،توفي ١٧٣٣. تاريخ سامي وشاكر وصبحي. قسطنطينية : [د. ن.]، ١٧٨٣م.
הספר כתוב בשפה תורכית- עותמנית ויצא לאור בשנת 1783. הספר עוסק בהיסטוריה של תורכיה במאה ה-18. צורת הכריכה של הספר היא מיוחדת ובהשפעת התרבות הערבית, הייתה מקובלת באזור אסיה באותה תקופה. שיקום הכריכה של ספר זה החל בהסרת הקרטון מהעור. לאחר מכן העור המקורי נוקה ושוקם באופן ידני בעזרת החומר טלואן וכוהל להסרת הכתמים. נבחר עור בצבע ובמרקם דומה להשלמת הקטעים החסרים. העור המקורי והעור החדש הודבקו על קרטון תוך כדי שילוב קטעי העור המקוריים בכריכה. על הכריכה הוטבעו איורי זהב במכונת קוויק פרינט בדומה לאיורים שהופיעו על הכריכה המקורית.
سامي، مصطفى،توفي ١٧٣٣. تاريخ سامي وشاكر وصبحي.قسطنطينية :[د. ن.]، ١٧٨٣م.
טעם של פעם...לקראת כנס תרבות האוכל הישראלית
מאת: צילה הראל (גמלאית הספרייה)
כשהתחלתי לעבוד בספריית האוניברסיטה לפני כ-40 שנה עבדנו 6 ימים בשבוע, בלי הפסקה לארוחת צהרים. אחרי כמה שנים, האוניברסיטה עברה לשבוע עבודה של חמישה 5 ימים, יום עבודה של 8 שעות במקום 7, וכן אפשרה לעובדים לעשות הפסקה לארוחת צהרים. הקפיטריה היחידה בקמפוס אז היתה מתחת לספרייה בבניין הראשי, בקומת ה-500 החשוך ונטול החלונות. האוכל שהוגש שם גם היה נטול דמיון, טעם וריח, אבל בלית ברירה אני וחברי לעבודה הסתפקנו במה שיש.
כעבור מספר שנים, כשעלה בשיחת היום נושא ההסעדה בקמפוס (יותר נכון חוסר אפשרויות ההסעדה), יודעי דבר ועניני הטעם בספרייה גילו לנו שיש מקום הסעדה נוסף בבנין הרב תכליתי שקרוי "אפי". אני וחברתי לעבודה רחל, שותפתי לארוחות הצהרים, החלטנו לבדוק במה מדובר. שקלנו בכובד ראש אם הליכה של כ-15 דקות ממרומי הבניין הראשי עד לבניין הרב-תכליתי ברגלי ההר מצדיקה את המאמץ. קרקורי הבטן והסקרנות הגסטרונומית שכנעו אותנו שכן.
בחרנו את היום ואת השעה למסע ומצוידות בארנקים יצאנו לדרך. כשהגענו לבנין הרב-תכליתי, לא מצאנו שלט או כל אמצעי הכוונה אחר למקום של "אפי". לאחר ששאלנו אין ספור אנשים בבניין, עלינו לקומה השנייה, עברנו פרוזדור ארוך, פנינו שמאלה, ימינה ושוב שמאלה, ולפי הריח הגענו לחדר קטן בפינת הקומה, כנראה כיתה לשעבר, עם שלט על הדלת מדף A4 שעליו כתוב בכתב יד "אפי". בחדר היו כמה שולחנות שעליהם סירים ותבניות של מזון, עוד כמה שולחנות וכסאות לסועדים, בקיצור מקום שהזכיר בית תמחוי במחתרת. היות והגענו עד הלום החלטנו לבדוק במה מדובר ולהעיז לטעום. עברנו ליד הסירים הגדושים בתבשילים ביתיים ומפתים: קוסקוס עם ירקות, שניצל ופירה, עוף ותפודים צלויים, קציצות וירקות מאודים. אפי הגיש את המנות בעצמו וגם טיפל בקופה. בחרנו, אכלנו, שבענו מהמנות הנדיבות והמחיר הסביר, וחזרנו לעבודה בספרייה, עייפות אך מרוצות.
בבוא השנים, עם התפתחות האוניברסיטה וגידול האוכלוסייה שבה, נפתח אזור הסעדה חדש בבניין הראשי, צמוד לספרייה. כשבאנו בפעם הראשונה לבדוק את המקום מצאנו לשמחתנו חדר אוכל מרווח, מואר, ואפילו חדר נפרד לסגל, ומגוון מזנונים ותפריטים: בית קפה עם ארוחות בוקר, סנדוויצ'ים וסלטים, מקדונלדס הידוע עם ההמבורגר והצ'יפס, מזנון תאילנדי, ובמקום כבוד בשורה את המזנון של "אפי". שם, מאחורי דלפק חדיש עם מגשים ותבניות מבריקים במלוא הדרם, המתינו התבשילים המוכרים ומחממי הלב, אוכל ביתי כמו של אמא. אפי גם התפתח עם הזמן והוסיף להיצע מגוון סלטים טריים וצבעוניים, אפשרות לקחת אוכל "הביתה" בכלים חד-פעמיים, מנות צמחוניות ודג סלמון. כדי לעודד תזונה נכונה, הוא תלה שלט, ליד המחירון, עם הערך הקלורי של כל מנה. כהרגלו, ובעזרת צוות עובדות נמרצות, אפי המשיך להגיש עם חיוך מנות גדושות ומשביעות, עם כל הלב.
סיס ורחל
יריד הספרים בערבית בנצרת
בימים האחרונים, השתתפנו, כמדי שנה, ביריד הספרים בשפה הערבית בעיר נצרת. יריד זה מאורגן על ידי ספק הספרים مكتبة كل شيء, ובו אלפי ספרים שהובאו לארץ מירידי ספרים שהתקיימו בחודש ינואר בקהיר ובקזבלנקה, ממגוון הוצאות הספרים הגדולות ברחבי העולם הערבי. לאחר בדיקת המצאי שם, בחרנו ספרים אשר מעשירים את אוסף הספרייה שלנו במגוון תחומים כגון: אסלאם, שפה וספרות ערבית, דקדוק ערבי, היסטוריה ופוליטיקה של המזרח התיכון ועוד. הספרייה רכשה ספרים בערבית גם מספקים נוספים אשר ביקרו ביריד הספרים בקהיר.
מצורפות מספר תמונות מהיריד:
יריד הספרים
ליאת שלאל
ערן גולדנברג
הכנת הסקירה וצילום התמונות: ליאת שלאל וערן גולדנברג.