ילדים בספריית בי"ס יסודי שלווה.

בעקבות יוזמת "אוניברסיטה מתנדבת" של אגף משאבי אנוש, נרתמה "ספריית הילדים של  ספריית יונס וסוראיה נזריאן"  לפרויקט חידוש של ספריית בי"ס יסודי שלווה בקרית אליהו.
מטרת העל של הפרויקט היתה יצירת ספרייה מזמינה, מושכת ומלהיבה, הכוללת ספרי קריאה מעודכנים, ובמיוחד ספרי מידע חדשים בתחומים מגוונים ה"מרחיבים את עולמם" של הילדים.
מצב הספרייה לפני הפרויקט:בחדר לא קטן, אך דחוס בשולחנות וכיסאות, עמדו ספרים על מדפים לאורך הקירות לפי אלפבית של שם המחבר, ללא הפרדה לפי רמות קריאה שונות. בנוסף, היתה כוננית המוקדשת לאנציקלופדיות ישנות כמו "בריטניקה לנוער" או "אביב",  וספרים שאינם ספרי ילדים ונוער.

העברת סקר בין ילדי בית הספר:את תהליך חידוש הספרייה פתחנו בסקר: העברנו שאלון בין ילדי בית הספר שנועד לבדוק מהם תחומי העניין שלהם ואלו ספרים הם מכירים ואוהבים. המטרה הייתה להתאים עד כמה שניתן את האוסף ואת רכישת הספרים החדשים לטעמם ולהעדפותיהם של הילדים.

חידוש האוסף:

התחלנו במיון ובדילול האוסף הקיים: הוצאנו מהספרייה ספרים שמצבם הפיסי אינו טוב, או שהפורמט או המידע בהם מיושנים. את הספרים הללו הצענו למכירה ביריד שערך בית הספר, ואת מה שנותר העברנו לחנויות יד שנייה.

במקביל פנינו בקול קורא לקהיליית האוניברסיטה לתרומת ספרים, כאשר הדגשנו שאנו מקבלים רק ספרים חדשים יחסית ובמצב טוב. ההיענות הייתה גבוהה ובחרנו כ-400 ספרים מתאימים, ברובם הגדול ספרי קריאה עכשוויים ואהובים. מתרומות כספיות שקיבלנו, רכשנו ספרי מידע מעודכנים לילדים, הבולטים באיורים או צילומים איכותיים. ספרי המידע שבחרנו לרכוש, מתאימים לגיל ולתחומי העניין של הילדים כפי שצוינו בסקר.

ארגון מחודש של האוסף:
בתחום ספרי הקריאה שמרנו על הסדר המקורי לפי אלפבית, אך חילקנו מחדש לשתי קבוצות עיקריות: ספרים שרובם איורים, וספרים שרובם טקסט. בתחום ספרי המידע סידרנו את הספרים לפי נושאים ותמות כמו – ספורט, גוף האדם, בעלי חיים, המצאות ומדע ועוד. על כל מדף ציינו בשם ובתמונה את נושא הספרים שעליו.

הפעלת היכרות עם הספרייה:
פינינו כסאות ושולחנות ובמקומם פרסנו מחצלות צבעוניות. כל כיתה הגיעה לפעילות של כשעה בספרייה, בליווי המחנכת.הילדים ישבו במעגל סביב "קלפים" שהונחו הפוכים, כאשר כל קלף הוא תמונה המייצגת נושא שקיים באוסף. כל ילד בתורו הפך קלף, וברגע שנחשף הנושא שעל הקלף, הצגנו בפני כל הכיתה  ספר או שניים באותו נושא וכן את מדף הספרים הרלוונטי. כך התוודעו הילדים לנושאים ולספרים הקיימים בספרייה. לאחר מכן בחר כל ילד בתורו את הנושא המועדף עליו, קיבל כרטיס אישי עם שם הנושא והתמונה המייצגת אותו, ניגש למדף הרלוונטי ובחר ספר בנושא. תוך כדי עיון וקריאה בספר שבחר, כל ילד כתב על הכרטיס את שם הספר בו בחר לעיין. הכרטיסים אותם לקחו הילדים איתם, שימשו לתיעוד הפעילות והבחירה האישית שלהם.

הצגנו בפני המורים את האוסף המחודש ואת החלוקה של ספרי המידע לנושאים, כדי לעודד שימוש בספרייה, לא רק ללימוד מיומנויות שפה וקריאה, אלא גם ככלי להעשרת תכני הלימוד בתחומים כמו אמנות, מדע, טבע וסביבה ועוד.



הפעלה בספריית בי"ס שלווה.

תודות ל:
שרה צזנה, ראש אגף משאבי אנוש
אורלי דמבינסקי, מנהלת בי"ס שלווה
סמדר  רבסקי, ספרנית בי"ס שלווה
הסגל המנהלי והאקדמי של אוניברסיטת חיפה, שתרמו ספרים ושתרמו לרכישת ספרי המידע.

 הכנת הסקירה: יסמין אלעד ותמי צוק. צילום: רוני רשף

ילדים בספריית בי"ס יסודי שלווה.

בעקבות יוזמת "אוניברסיטה מתנדבת" של אגף משאבי אנוש, נרתמה "ספריית הילדים של  ספריית יונס וסוראיה נזריאן"  לפרויקט חידוש של ספריית בי"ס יסודי שלווה בקרית אליהו.
מטרת העל של הפרויקט היתה יצירת ספרייה מזמינה, מושכת ומלהיבה, הכוללת ספרי קריאה מעודכנים, ובמיוחד ספרי מידע חדשים בתחומים מגוונים ה"מרחיבים את עולמם" של הילדים.
מצב הספרייה לפני הפרויקט:בחדר לא קטן, אך דחוס בשולחנות וכיסאות, עמדו ספרים על מדפים לאורך הקירות לפי אלפבית של שם המחבר, ללא הפרדה לפי רמות קריאה שונות. בנוסף, היתה כוננית המוקדשת לאנציקלופדיות ישנות כמו "בריטניקה לנוער" או "אביב",  וספרים שאינם ספרי ילדים ונוער.

העברת סקר בין ילדי בית הספר:את תהליך חידוש הספרייה פתחנו בסקר: העברנו שאלון בין ילדי בית הספר שנועד לבדוק מהם תחומי העניין שלהם ואלו ספרים הם מכירים ואוהבים. המטרה הייתה להתאים עד כמה שניתן את האוסף ואת רכישת הספרים החדשים לטעמם ולהעדפותיהם של הילדים.

חידוש האוסף:

התחלנו במיון ובדילול האוסף הקיים: הוצאנו מהספרייה ספרים שמצבם הפיסי אינו טוב, או שהפורמט או המידע בהם מיושנים. את הספרים הללו הצענו למכירה ביריד שערך בית הספר, ואת מה שנותר העברנו לחנויות יד שנייה.

במקביל פנינו בקול קורא לקהיליית האוניברסיטה לתרומת ספרים, כאשר הדגשנו שאנו מקבלים רק ספרים חדשים יחסית ובמצב טוב. ההיענות הייתה גבוהה ובחרנו כ-400 ספרים מתאימים, ברובם הגדול ספרי קריאה עכשוויים ואהובים. מתרומות כספיות שקיבלנו, רכשנו ספרי מידע מעודכנים לילדים, הבולטים באיורים או צילומים איכותיים. ספרי המידע שבחרנו לרכוש, מתאימים לגיל ולתחומי העניין של הילדים כפי שצוינו בסקר.

ארגון מחודש של האוסף:
בתחום ספרי הקריאה שמרנו על הסדר המקורי לפי אלפבית, אך חילקנו מחדש לשתי קבוצות עיקריות: ספרים שרובם איורים, וספרים שרובם טקסט. בתחום ספרי המידע סידרנו את הספרים לפי נושאים ותמות כמו – ספורט, גוף האדם, בעלי חיים, המצאות ומדע ועוד. על כל מדף ציינו בשם ובתמונה את נושא הספרים שעליו.

הפעלת היכרות עם הספרייה:
פינינו כסאות ושולחנות ובמקומם פרסנו מחצלות צבעוניות. כל כיתה הגיעה לפעילות של כשעה בספרייה, בליווי המחנכת.הילדים ישבו במעגל סביב "קלפים" שהונחו הפוכים, כאשר כל קלף הוא תמונה המייצגת נושא שקיים באוסף. כל ילד בתורו הפך קלף, וברגע שנחשף הנושא שעל הקלף, הצגנו בפני כל הכיתה  ספר או שניים באותו נושא וכן את מדף הספרים הרלוונטי. כך התוודעו הילדים לנושאים ולספרים הקיימים בספרייה. לאחר מכן בחר כל ילד בתורו את הנושא המועדף עליו, קיבל כרטיס אישי עם שם הנושא והתמונה המייצגת אותו, ניגש למדף הרלוונטי ובחר ספר בנושא. תוך כדי עיון וקריאה בספר שבחר, כל ילד כתב על הכרטיס את שם הספר בו בחר לעיין. הכרטיסים אותם לקחו הילדים איתם, שימשו לתיעוד הפעילות והבחירה האישית שלהם.

הצגנו בפני המורים את האוסף המחודש ואת החלוקה של ספרי המידע לנושאים, כדי לעודד שימוש בספרייה, לא רק ללימוד מיומנויות שפה וקריאה, אלא גם ככלי להעשרת תכני הלימוד בתחומים כמו אמנות, מדע, טבע וסביבה ועוד.



הפעלה בספריית בי"ס שלווה.

תודות ל:
שרה צזנה, ראש אגף משאבי אנוש
אורלי דמבינסקי, מנהלת בי"ס שלווה
סמדר  רבסקי, ספרנית בי"ס שלווה
הסגל המנהלי והאקדמי של אוניברסיטת חיפה, שתרמו ספרים ושתרמו לרכישת ספרי המידע.

 הכנת הסקירה: יסמין אלעד ותמי צוק. צילום: רוני רשף

לאחרונה נתרם לספרייה ספר תנ"ך בן 350 שנה אך שמור היטב שנמצא בין ספריו שלמיכה שגריר. בעותק משנת 1677 מובאים ביאוריםמאת ההבראיסט הנודע דוד קלודיוס ( (David Clodius 1644-1684  והוא כוללהערות רבות וצפופות בין השורות ובשולי העמודים בכתב יד מיניאטורי בשפה הלטינית שנוספו על ידי כעשרה קוראים שונים מהמאות ה-17 וה-18.

נראה שרוב ההערות לשוניות בלבד (למשל הערות על המורפולוגיה בנוסח המקרא ומשמעותה, השוואות לנוסחי הוולגטה, או תרגום מילים קשות ללטינית) ומעטות הן פרשניות ממש. יש הפניות בשוליים למקבילות במגוון של ספרויות, ופרט לכתבי הקודש אפשר למצוא שם את פלוטינוס, אפלטון ועוד . בספריה עותק נוסף של אותה מהדורה אך בפורמט צר יותר שלא השאיר מקום להערות שוליים. ספר זה לא עבר שימור מוצלח ויש בו מעט הערות של הקוראים.

עם תרומת הספר כתב לנו מיכה שגריר על הדרך בה הגיע אליו ספר התנ"ך. סיפורו המרתק הוא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה הארוכה של הספר שהיטלטל מפרנקפורט לקהיר, לירושלים והגיע לבסוף אלינו לחיפה. 

 מיכה שגריר: איך נפל לחיקי עותק התנ"ך

בנובמבר 1977  נחת בנתב"ג מטוס מצרי ולכבש המטוס הנשיאותי יצא, בהפתעה אדירה למרבית הישראלים נשיא מצרים, אנואר סאדאת. כעבור כחודש הגענו, חבורה של ישראלים, לקהיר. מוזר ולא יאומן היה לראות את הפירמידות במרחק נגיעה.  כבר בערב הראשון הובלו כמעט כל האורחים מישראל למועדון לילה מפורסם.
אני העדפתי לחמוק בגפי לביקור בלב  קהיר,  לצלם, לבקשתו האישית של  מי שהיה אז שר הביטחון, עזר וויצמן, את בית הקפה "גרופי" שם הוא הרבה לבלות בימיו כפרח טיס בחיל האוויר הבריטי.  עם תום המשימה, ביציאה מ"גרופי" לא יכולתי שלא להבחין בחנות ספרים גדולה, מדיפה מכובדות כמו  בקיימברידג'. נכנסתי  ולמרות האפלוליות אפשר היה להבחין שאין בה, כביכול, איש. התבשמתי מניחוח עובש שמאפיין חנויות עתיקות, ומוקסם שטתי לאורך המדפים העמוסים.  לפתע, שמעתי, קצת מבוהל,  מאחורי גבי, קול אנושי. 
"אפשר  לסייע"- שאלה , באנגלית, הדמות.
כמציצן שנתפס  הודיתי על  סיוע אפשרי והסברתי שנכנסתי, בשלב זה, רק לספוג אווירה.
"האם אתה שייך לקבוצת הישראלים, אשר לוחשים שהגיעה היום, בהפתעה, אלינו?" שאל, ונתן מיד לעצמו את התשובה המתבקשת.
אישרתי בחשש מה. מי שהסתבר כבעל החנות, מיהר להפיגו. הוא  איננו מצרי, אלא ארמני והוא חש זה מכבר אהדה  לישראל.
בכל זאת לא התאפק מלהטיח: "הכיצד דווקא אתם היהודים שכה סבלתם פסלתם לשידור סרט על השואה הארמנית?" (בתחילת אותה שנה הופעל לחץ  אדיר מצד ממשלת טורקיה על ממשלת ישראל למנוע הקרנת סרט שכבר עמד לעלות לשידור בערוץ הראשון, אז הערוץ היחיד - "ארמנים בירושלים". מהקרנה מוקדמת בסינמטק הירושלמי דלפה לעיתון ידיעה כי בתוך שלל צילומי הפולקלור, המאכלים וההווי ברובע הארמני  שולבו 120 שניות של צילומים, בשחור לבן, ובהן מאות עמודי חשמל  שעליהם נתלו בני אדם. דומה שהייתה זאת הפעם הראשונה שבה נחשפו בפומבי צילומים על טבח הארמנים בטורקיה בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. ממשלת אנקרה לא עברה על כך לסדר היום. הלחץ הברוטאלי על  ממשלתנו וממנה על רשות השידור הצליח. הסרט נגנז.  עקב כך פרצה כמובן סערה ציבורית. אותה הוביל העיתונאי עמוס אילון, שהציתה גם את כנסת ישראל. לצד תהיות  הכיצד  צאצאי הנספים  היהודים, זה לא מכבר, באירופה הם שמסייעים  למכחישי השואה הארמנית.  נמצא גם אותו חבר כנסת שפלט לפרוטוקול "איך ניתן להשוות את השואה שלנו לשלהם. לנו מתו שישה מליון, להם רק מליון וחצי"...)
התגוננתי בשם כולנו וחתמתי בהצהרה שאני הוא המפיק של הסרט. וכי ניסיתי למנוע ככל יכולתי למנוע את רוע הגניזה.לתדהמתי הוא מיהר ללחוץ את ידי ובדק האם אני אכן מיכה שגריר ומיהר להסביר שקרא את כל מה שנכתב על הפרשה בעיתונים ובפרסומים של התפוצה הארמנית ברחבי העולם. בהתרגשות הוא אמר לי שאוכל ליטול כל ספר או ציורים שאחפוץ. לא סירבתי כמובן ושמתי ידי על כתריסר ציורים של רוברטס המתארים את מסעותיו בארץ הקודש, וצרור צילומים  מאמצע המאה התשע עשרה של פלשתינה- ארץ ישראל.  דעתו לא נחה. הוא נעלם  לזמן מה אחרי אחד הארונות וחזר עם חבילה כרוכה. "הרשה לי מתנה אישית, אבל אנא פתח החבילה רק לאחר שתחצה בחזרה, בבטחה, את הגבול".לאחר שחציתי והגעתי בשלום לביתי לירושלים פרמתי  את החבילה  מכריכותיה. בתוכה נח, אני לא עומד בפיתוי להשתמש בדימוי, כמו משה בתיבה, ספר התנ"ך, המועבר עתה לידיכם הנאמנות. 

 לעיונכם תמונות אחדות של ספר התנך וכמה דפים סרוקים מתוכו:

דוגמא לדף עם הערות:

מדבקת Ex Libris מספרייתו של מיכה שגריר

לאחרונה נתרם לספרייה ספר תנ"ך בן 350 שנה אך שמור היטב שנמצא בין ספריו שלמיכה שגריר. בעותק משנת 1677 מובאים ביאוריםמאת ההבראיסט הנודע דוד קלודיוס ( (David Clodius 1644-1684  והוא כוללהערות רבות וצפופות בין השורות ובשולי העמודים בכתב יד מיניאטורי בשפה הלטינית שנוספו על ידי כעשרה קוראים שונים מהמאות ה-17 וה-18.

נראה שרוב ההערות לשוניות בלבד (למשל הערות על המורפולוגיה בנוסח המקרא ומשמעותה, השוואות לנוסחי הוולגטה, או תרגום מילים קשות ללטינית) ומעטות הן פרשניות ממש. יש הפניות בשוליים למקבילות במגוון של ספרויות, ופרט לכתבי הקודש אפשר למצוא שם את פלוטינוס, אפלטון ועוד . בספריה עותק נוסף של אותה מהדורה אך בפורמט צר יותר שלא השאיר מקום להערות שוליים. ספר זה לא עבר שימור מוצלח ויש בו מעט הערות של הקוראים.

עם תרומת הספר כתב לנו מיכה שגריר על הדרך בה הגיע אליו ספר התנ"ך. סיפורו המרתק הוא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה הארוכה של הספר שהיטלטל מפרנקפורט לקהיר, לירושלים והגיע לבסוף אלינו לחיפה. 

 מיכה שגריר: איך נפל לחיקי עותק התנ"ך

בנובמבר 1977  נחת בנתב"ג מטוס מצרי ולכבש המטוס הנשיאותי יצא, בהפתעה אדירה למרבית הישראלים נשיא מצרים, אנואר סאדאת. כעבור כחודש הגענו, חבורה של ישראלים, לקהיר. מוזר ולא יאומן היה לראות את הפירמידות במרחק נגיעה.  כבר בערב הראשון הובלו כמעט כל האורחים מישראל למועדון לילה מפורסם.
אני העדפתי לחמוק בגפי לביקור בלב  קהיר,  לצלם, לבקשתו האישית של  מי שהיה אז שר הביטחון, עזר וויצמן, את בית הקפה "גרופי" שם הוא הרבה לבלות בימיו כפרח טיס בחיל האוויר הבריטי.  עם תום המשימה, ביציאה מ"גרופי" לא יכולתי שלא להבחין בחנות ספרים גדולה, מדיפה מכובדות כמו  בקיימברידג'. נכנסתי  ולמרות האפלוליות אפשר היה להבחין שאין בה, כביכול, איש. התבשמתי מניחוח עובש שמאפיין חנויות עתיקות, ומוקסם שטתי לאורך המדפים העמוסים.  לפתע, שמעתי, קצת מבוהל,  מאחורי גבי, קול אנושי. 
"אפשר  לסייע"- שאלה , באנגלית, הדמות.
כמציצן שנתפס  הודיתי על  סיוע אפשרי והסברתי שנכנסתי, בשלב זה, רק לספוג אווירה.
"האם אתה שייך לקבוצת הישראלים, אשר לוחשים שהגיעה היום, בהפתעה, אלינו?" שאל, ונתן מיד לעצמו את התשובה המתבקשת.
אישרתי בחשש מה. מי שהסתבר כבעל החנות, מיהר להפיגו. הוא  איננו מצרי, אלא ארמני והוא חש זה מכבר אהדה  לישראל.
בכל זאת לא התאפק מלהטיח: "הכיצד דווקא אתם היהודים שכה סבלתם פסלתם לשידור סרט על השואה הארמנית?" (בתחילת אותה שנה הופעל לחץ  אדיר מצד ממשלת טורקיה על ממשלת ישראל למנוע הקרנת סרט שכבר עמד לעלות לשידור בערוץ הראשון, אז הערוץ היחיד - "ארמנים בירושלים". מהקרנה מוקדמת בסינמטק הירושלמי דלפה לעיתון ידיעה כי בתוך שלל צילומי הפולקלור, המאכלים וההווי ברובע הארמני  שולבו 120 שניות של צילומים, בשחור לבן, ובהן מאות עמודי חשמל  שעליהם נתלו בני אדם. דומה שהייתה זאת הפעם הראשונה שבה נחשפו בפומבי צילומים על טבח הארמנים בטורקיה בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. ממשלת אנקרה לא עברה על כך לסדר היום. הלחץ הברוטאלי על  ממשלתנו וממנה על רשות השידור הצליח. הסרט נגנז.  עקב כך פרצה כמובן סערה ציבורית. אותה הוביל העיתונאי עמוס אילון, שהציתה גם את כנסת ישראל. לצד תהיות  הכיצד  צאצאי הנספים  היהודים, זה לא מכבר, באירופה הם שמסייעים  למכחישי השואה הארמנית.  נמצא גם אותו חבר כנסת שפלט לפרוטוקול "איך ניתן להשוות את השואה שלנו לשלהם. לנו מתו שישה מליון, להם רק מליון וחצי"...)
התגוננתי בשם כולנו וחתמתי בהצהרה שאני הוא המפיק של הסרט. וכי ניסיתי למנוע ככל יכולתי למנוע את רוע הגניזה.לתדהמתי הוא מיהר ללחוץ את ידי ובדק האם אני אכן מיכה שגריר ומיהר להסביר שקרא את כל מה שנכתב על הפרשה בעיתונים ובפרסומים של התפוצה הארמנית ברחבי העולם. בהתרגשות הוא אמר לי שאוכל ליטול כל ספר או ציורים שאחפוץ. לא סירבתי כמובן ושמתי ידי על כתריסר ציורים של רוברטס המתארים את מסעותיו בארץ הקודש, וצרור צילומים  מאמצע המאה התשע עשרה של פלשתינה- ארץ ישראל.  דעתו לא נחה. הוא נעלם  לזמן מה אחרי אחד הארונות וחזר עם חבילה כרוכה. "הרשה לי מתנה אישית, אבל אנא פתח החבילה רק לאחר שתחצה בחזרה, בבטחה, את הגבול".לאחר שחציתי והגעתי בשלום לביתי לירושלים פרמתי  את החבילה  מכריכותיה. בתוכה נח, אני לא עומד בפיתוי להשתמש בדימוי, כמו משה בתיבה, ספר התנ"ך, המועבר עתה לידיכם הנאמנות. 

 לעיונכם תמונות אחדות של ספר התנך וכמה דפים סרוקים מתוכו:

דוגמא לדף עם הערות:

מדבקת Ex Libris מספרייתו של מיכה שגריר