המדיה נפרדת מנעמי תירוש לרגל יציאתה לגמלאות
לNT meomit
נעמי היקרה,
בדרך כלל מתחילים מהעבר מה היה, מתי ואיך...וזאת נסינו להעביר כחלק מתפקיד מחלקה האחראית על המידע האור-קולי, בתמונות.
ואני מבקשת לפתוח בסיפר ה"סגירה" closing
עקבתי אחריך בחודש האחרון (בטח שמת גם לב) וראיתי כיצד בצורה אלגנטית, אחראית עברת על התיקים, מסמכים, קלטות, מכשירים ,בדקת, זרקת, ספרת ללו, אמרת מה לעשות עם...עוד קיטלוג ועוד אחד...ואף היום הגעת מוקדם לסיים משהו ..(שלא בדיוק הבנתי מהו).
אין זה מובן מאילו שעובדת תדאג מה יהיה עם מחליף, מי ימשיך את העבודה ובכלל שתעביר בצורה כזו תפקיד . ועשית זאת בצורה הראויה להערכה שאפשרית באמת רק ממי שכה אוהב את עבודתו ומרגיש חלק ממנה . והרי כבר לפני חצי שנה הודעת בעצם ,אני לא עוזבת עד שיהיה מישהו אחר..עד שאוכל להעביר לממשיך, ממשיכה את העבודה שלי..
והחשוב מכל וגם זה לא מובן מאילו היום בספריה התקן נשאר, ונעמי גאה גם בהצלחה הזאת, ואת נעמי האחת, תחלפנה שתים לו ועינת.
האחריות לתפקידך, עליו היית אחראית מעל דור (25 שנה) הם שהפכו אותך לספרנית הוידיאו המיתולוגית, ואת האוסף שפותח במדיה לאוסף הטוב ביותר. וברור שתשאירי תמיד מזוהה עם וידיאו, סרטים וקולנוע!- ועוד ימים יגידו.
הגעת בשעה 7:30 , מוקדם בבוקר להתחיל את היום לאחר לילה באופרה, או בקורס ציור וגם כדי להספיק לסיור, טיול א אירוע אחר.
לאחר צפייה באלפי שעות של תמונות נעות הוא הרי הקולנוע, ואיתו דרמות, קומדיות, סרטים דוק ומנטרים, אירועי מלחמה ועד ז'אנרים (ואנו לעיתים התמלאנו קנאה).
נאמר שהחיים זה סרט ואנו בוחרים את האפיזודות והדרך בה נשחק, ואת נעמי היא רוקמת האפיזודות והאירועים במציאות חייה.
ולמעשה נעמי היא גם מעין "קפסולת סרט", כי הרי רק היא יודעת מה יש בכל אחד מהקופסאות, התקליטורים שנותרים לעמוד בטורים ושורות ומחכים לעוד דור של צופים ומתרגשים.
בין ברגמן, לשקספיר, בין סינטרה לרוברט דה נירו, בין ימי מלחמה קשים בהיסטוריה לפלאות האנימציה וההרפתקאות, בין קשיי אכילה לשימפנזים ביער, כל אלה עברו חלפו את נעמי ב26 שנותיה האחרונות .
בין סרטי 16 ממ"מ, וידיאו, NTSC, PAL SECAM. בין DVD, וידיאו וקובץ דיגיטלי היא מריצה ומריצה .....בודקת כתוביות בגרמנית, פרסית, יפנית, קוריאנית, צרפתית עברית ונו תגידו מה עוד....
רגע יש גם עוד....כי אם חוג חדש נפתח (למשל טיפול באמנויות) וכשצריך עצה למסלול של טיול, אירוע ושמחה תמיד אפשר גם אפשר.
אולי הכוח באמת מהקולנוע הבונה אירועים וסצנות. אבל לא מדובר באשליה אלא כאן במציאות!
מציאות של פיתוח אוסף סרטים, מציאות של אחריות, הקפדה ושמירה על כל פרט וגם אם משהו נקרע באמצע אל דאגה זה יתוקן ויטופל יתוקן וימשיך להיות בחדר קטן, בגלריה, באולם כי העיקר המסך!
ולענין הפרישה:
פרישה (spreading) - מקורה בשורש המקראי פתח לרווחה, כגון כנפיים, פתיחה לרווחה (של מפרש, כנפיים) ובטוחה אני כי פניך מועדות לעוד...ופרושות תמיד.
ופריסה (slicing) - מקורה בשורש המקראי פרס, קרע, שבר לשניים) וכך אנו מרגישים.
נוסף לזה, קיים גם ביטוי הנכתב תמיד בסמ"ך: בפרוס החג – ביטוי שמקורו בלשון חז"ל. ומשערים שהמילה "בפרוס" מקורה במילה היוונית paros שפירושה "לפני".
ואת אכן נמצאת בפרוס חג - לפני שמחות וחגיגות החל בנישואי גלעד, ובהמשך הרחבת משפחתו, הוספת מסלולי ונתיבי טיולים, ועוד ועוד.
וכמו הסרט חייו של אדם מורכבים מהרבה תחנות
 |
 |
מנפנף לשלום לעבר שהיה
וממשיך עם פניו אל העתיד
כל תחנה ותחנה היא משמעותית בחייו של אדם
ומטביעה היא בו את חותמה
גם את מגיעה עכשיו לתחנה נוספת בחייך
מביטה את אלינו מנפנפת לפרידה
וממשיכה כתמיד לעוד לדרך
ואנו מאחלים לך הרבה בריאות ושמחה וכבר מתגעגעים באהבה.
כתבה: אורה זהבי ראש תחום מדיהלנעמי
לקראת סוף הסרט, כמעט בדקה התשעים,
רצינו לומר לך מילים על הזמן
חלקן זכרונות מימים רחוקים
וחלקן - מעכשיו ומכאן
נזכור איך תיקנת מכשירים סוררים,
מדריכים הזויים של צריבה
איך הדבקת מדבקות DVD
בדיוק וברוב אהבה
ובכל צהרים, עת זמן לאכול,
איך ליקטת את דסי וריקי
ואיך לפעמים, ביאוש מסויים, את אומרת:
"אויש יודית – תפסיקי!"
איך שיבצת את הקיר בתמונות
של מרלין, של קלינט ושל צ'ארלי
איך הפכת משרדון מכוער
לתפארת עולם ויזואלי
עוד נזכור איך בצוק העיתים נאלצת
לותר על רומן לא גמור
והחלפת בדוד אלון
את חברת מעגל-סגור
ואת זה שאנחנו יודעים כי קשיחות
היא ציפוי לרגישות ולעומק
ואת זה שאדום הפושה בלחיים
הוא, אצלך, בדרך כלל, סומק
את מרבה לעמוד על שלך – זה נכון
אך אנחנו יודעים שמתחת
עומדת יושרה אנושית נדירה
וטוב לב וראיה מפוכחת
ונדביק עבורך את קטעי הנשיקות
שעשרות השנים לא הניסו
כמו אותו המקרין האוהב, האהוב
מהסרט ההוא – סינמה פרדיסו
כתבה: שרון שפירא- גלאובך, תחום מדיה המדיה נפרדת מנעמי תירוש לרגל יציאתה לגמלאות
לNT meomit
נעמי היקרה,
בדרך כלל מתחילים מהעבר מה היה, מתי ואיך...וזאת נסינו להעביר כחלק מתפקיד מחלקה האחראית על המידע האור-קולי, בתמונות.
ואני מבקשת לפתוח בסיפר ה"סגירה" closing
עקבתי אחריך בחודש האחרון (בטח שמת גם לב) וראיתי כיצד בצורה אלגנטית, אחראית עברת על התיקים, מסמכים, קלטות, מכשירים ,בדקת, זרקת, ספרת ללו, אמרת מה לעשות עם...עוד קיטלוג ועוד אחד...ואף היום הגעת מוקדם לסיים משהו ..(שלא בדיוק הבנתי מהו).
אין זה מובן מאילו שעובדת תדאג מה יהיה עם מחליף, מי ימשיך את העבודה ובכלל שתעביר בצורה כזו תפקיד . ועשית זאת בצורה הראויה להערכה שאפשרית באמת רק ממי שכה אוהב את עבודתו ומרגיש חלק ממנה . והרי כבר לפני חצי שנה הודעת בעצם ,אני לא עוזבת עד שיהיה מישהו אחר..עד שאוכל להעביר לממשיך, ממשיכה את העבודה שלי..
והחשוב מכל וגם זה לא מובן מאילו היום בספריה התקן נשאר, ונעמי גאה גם בהצלחה הזאת, ואת נעמי האחת, תחלפנה שתים לו ועינת.
האחריות לתפקידך, עליו היית אחראית מעל דור (25 שנה) הם שהפכו אותך לספרנית הוידיאו המיתולוגית, ואת האוסף שפותח במדיה לאוסף הטוב ביותר. וברור שתשאירי תמיד מזוהה עם וידיאו, סרטים וקולנוע!- ועוד ימים יגידו.
הגעת בשעה 7:30 , מוקדם בבוקר להתחיל את היום לאחר לילה באופרה, או בקורס ציור וגם כדי להספיק לסיור , טיול א אירוע אחר.
לאחר צפייה באלפי שעות של תמונות נעות הוא הרי הקולנוע, ואיתו דרמות, קומדיות, סרטים דוק ומנטרים, אירועי מלחמה ועד ז'אנרים (ואנו לעיתים התמלאנו קנאה).
נאמר שהחיים זה סרט ואנו בוחרים את האפיזודות והדרך בה נשחק, ואת נעמי היא רוקמת האפיזודות והאירועים במציאות חייה.
ולמעשה נעמי היא גם מעין "קפסולת סרט", כי הרי רק היא יודעת מה יש בכל אחד מהקופסאות, התקליטורים שנותרים לעמוד בטורים ושורות ומחכים לעוד דור של צופים ומתרגשים.
בין ברגמן, לשקספיר, בין סינטרה לרוברט דה נירו, בין ימי מלחמה קשים בהיסטוריה לפלאות האנימציה וההרפתקאות, בין קשיי אכילה לשימפנזים ביער, כל אלה עברו חלפו את נעמי ב26 שנותיה האחרונות .
בין סרטי 16 ממ"מ, וידיאו, NTSC, PAL SECAM. בין DVD, וידיאו וקובץ דיגיטלי היא מריצה ומריצה .....בודקת כתוביות בגרמנית, פרסית, יפנית, קוריאנית, צרפתית עברית ונו תגידו מה עוד....
רגע יש גם עוד....כי אם חוג חדש נפתח (למשל טיפול באמנויות) וכשצריך עצה למסלול של טיול, אירוע ושמחה תמיד אפשר גם אפשר.
אולי הכוח באמת מהקולנוע הבונה אירועים וסצנות. אבל לא מדובר באשליה אלא כאן במציאות!
מציאות של פיתוח אוסף סרטים, מציאות של אחריות, הקפדה ושמירה על כל פרט וגם אם משהו נקרע באמצע אל דאגה זה יתוקן ויטופל יתוקן וימשיך להיות בחדר קטן, בגלריה, באולם כי העיקר המסך!
ולענין הפרישה:
פרישה (spreading) - מקורה בשורש המקראי פתח לרווחה, כגון כנפיים, פתיחה לרווחה (של מפרש, כנפיים,) ובטוחה אני כי פניך מועדות לעוד...ופרושות תמיד.
ופריסה (slicing) - מקורה בשורש המקראי פרס, קרע, שבר לשניים) וכך אנו מרגישים.
נוסף לזה, קיים גם ביטוי הנכתב תמיד בסמ"ך: בפרוס החג – ביטוי שמקורו בלשון חז"ל. ומשערים שהמילה "בפרוס" מקורה במילה היוונית paros שפירושה "לפני".
ואת אכן נמצאת בפרוס חג - לפני שמחות וחגיגות החל בנישואי גלעד, ובהמשך הרחבת משפחתו, הוספת מסלולי ונתיבי טיולים, ועוד ועוד.
וכמו הסרט חייו של אדם מורכבים מהרבה תחנות
|
|
מנפנף לשלום לעבר שהיה
וממשיך עם פניו אל העתיד
כל תחנה ותחנה היא משמעותית בחייו של אדם
ומטביעה היא בו את חותמה
גם את מגיעה עכשיו לתחנה נוספת בחייך
מביטה את אלינו מנפנפת לפרידה
וממשיכה כתמיד לעוד לדרך
ואנו מאחלים לך הרבה בריאות ושמחה וכבר מתגעגעים באהבה.
כתבה: אורה זהבי ראש תחום מדיהלנעמי
לקראת סוף הסרט, כמעט בדקה התשעים,
רצינו לומר לך מילים על הזמן
חלקן זכרונות מימים רחוקים
וחלקן - מעכשיו ומכאן
נזכור איך תיקנת מכשירים סוררים,
מדריכים הזויים של צריבה
איך הדבקת מדבקות DVD
בדיוק וברוב אהבה
ובכל צהרים, עת זמן לאכול,
איך ליקטת את דסי וריקי
ואיך לפעמים, ביאוש מסויים, את אומרת:
"אויש יודית – תפסיקי!"
איך שיבצת את הקיר בתמונות
של מרלין, של קלינט ושל צ'ארלי
איך הפכת משרדון מכוער
לתפארת עולם ויזואלי
עוד נזכור איך בצוק העיתים נאלצת
לותר על רומן לא גמור
והחלפת בדוד אלון
את חברת מעגל-סגור
ואת זה שאנחנו יודעים כי קשיחות
היא ציפוי לרגישות ולעומק
ואת זה שאדום הפושה בלחיים
הוא, אצלך, בדרך כלל, סומק
את מרבה לעמוד על שלך – זה נכון
אך אנחנו יודעים שמתחת
עומדת יושרה אנושית נדירה
וטוב לב וראיה מפוכחת
ונדביק עבורך את קטעי הנשיקות
שעשרות השנים לא הניסו
כמו אותו המקרין האוהב, האהוב
מהסרט ההוא – סינמה פרדיסו
כתבה: שרון שפירא- גלאובך, תחום מדיה תוצאות סקר שביעות רצון משירותי הספרייה ומשאביה
סקרLibQUAL שנערך לאחרונה בספריית האוניברסיטה נועד לבדוק את איכות שירותי הספרייה בעיני המשתמשים ולספק לספרייה מידע וכלים לשיפור שירותיה. סקר LibQUAL הוא סקר שביעות רצון בינלאומי שנבנה ומנוהל על ידי ארגון ספריות המחקר האמריקני
(ARL) ועד היום השתתפו בו מעל ל-1000 ספריות אקדמיות מרחבי העולם. ספריית יונס וסוראיה נזריאן היא הספרייה הישראלית הראשונה המשתתפת בסקר ואף היתה שותפה לפיתוח הגרסא העברית שלו. הסקר שהועבר לראשונה בספרייה במאי 2009 ובפעם השנייה במאי -יוני 2013 בדק חמישה ממדי שירות:
איכות השירות, איכות האוסף והממשקים, איכות המקום, שביעות רצון כללית ואוריינות מידע.
המשתתפים נתבקשו לענות על 8 שאלות ליבה ועל מספר שאלות שעסקו בהרגלי השימוש בספרייה ובאפיונים דמוגרפיים. שיטה:
השאלון האלקטרוני הופץ בדוא"ל שלוש פעמים בין התאריכים 22.5-7.6.2013 למדגם של כ-4000 סטודנטים לכל התארים
ולכ- 200 אנשי סגל. בשל צמידות לסקרים אחרים שהופצו בזמן זה באוניברסיטה נאלצנו לשלוח את הסקר למדגם קטן ולא לכל קהיליית אוניברסיטה כמו ב 2009. מידע על הסקר פורסם באתר הספרייה ובמסכי הפלזמה של הספרייה. נשלחו שתי תזכורות למילוי הסקר מאת מנהלת הספרייה. לא הוצעו פרסים למשיבים. אחוז המשיבים עמד על כ- 5% תוצאות:
תוצאות הסקר נותחו ע"י ארגון ARL:
התפלגות המשיבים: תארים: 37.8% סטודנטים לתואר ראשון, 53.6% לתארים מתקדמים ו 9% אנשי סגל (מיצג את האוכלוסיה) פקולטות: 32% מדעי החברה,25% מדעי הרוח ו- 24% רווחה ובריאות, גיל: 70% מהמשיבים היו בטווח הגילאים 23-45, מגדר: 67% נשים, 33% גברים.
 |
 |
 |
 |
מניתוח ועיבוד תוצאות הסקר עולה התמונה הבאה: ציון כללי: 7.25 מתוך 9 לעומת 6.96 מתוך 9 בסקר הקודם.
רבים מהמשיבים הביעו שביעות רצון גבוהה מהיחס והשירות המוענקים בספרייה, רובם אף ציינו שעובדי הספרייה הם בעלי הידע המתאים לענות לשאלות המשתמשים. יחד עם זאת חלק ניכר מהמשתמשים לא היו מרוצים מאופן ההתחברות למשאבי הספרייה מרחוק, מחלק מממשקי התוכנות בספרייה ומפתוח האוסף העכשוי: כתבי-עת וספרים. בנוסף משתמשים רבים היו מאוד לא מרוצים מהתנאים הפיסיים בספרייה: רעש, חוסר בחדרי עבודה קבוצות קטנות ועוד. אחוז גדול של משיבים הוסיפו הערות בסוף הסקר שהתייחסו לנושאי הרעש, היבטים פיסיים ומחמאות רבות לצוות הספרייה. לדוגמא:
"אני מתפעלת בכל פניה מחדש מהשירות המהיר, יעיל ונעים של צוות הספרייה. ישיר כוח. אתם מקלים מאד"
"אני נעזרתי רבות בשירותי הייעץ של הספרייה והם מאוד טובים. הספרניות תמיד מתאמצות מאד לעזור אם זה בספרייה או דרך המייל מרחוק. לסטודנטית תואר שני כמוני- השירות הזה קריטי וחשוב- תודה"
"בכל פניה לעובדי הספרייה, מן הזוטרים ועד למנהלי תחומים (כמו האחראית על השאלה בין-ספרייתית) - קיבלתי מענה יוצא מן הכלל."
"בגישה מרחוק, המערכת מתנתקת מאוד מהר, וכל כמה דקות צריך שוב להכניס ססמה ומשתמש, דבר מטריד ומעצבן"
"לשפר את התחברות מהבית. נתקלתי בהרבה בעיות בנושא הזה, כאשר פניתי לתמיכה טכנית, כל פעם היו עוזרים לי בצורה נהדרת, היה להם יחס נהדר ומקצועיות, אבל שבועיים לאחר מכן אותה בעיה של אי התחברות למשאבי האוניברסיטה מהבית חוזרת על עצמה"
"לעשות כמות גדולה יותר של חדרים שמתאימים לדיונים של קבוצות לימוד קטנות שלא ידרשו שקט מוחלט ויאפשרו לעשות קצת יותר רעש בנוסף לחדרים והחללים השקטים שיש בספרייה"
"כמו כן יש צורך להגדלת מספר המקורות האלקטרוניים - בעיקר תזות, דוקטורטים וספרים עם גישה אלקטרונית. הגישה למאמרים נוחה."
"שנית, ומשמעותי הרבה יותר הוא נושא הרעש. סטודנטים מבוגרים בעיקר הם לא מבינים את הנחיצות של שקט בספרייה, או שמבינים ואינם מיישמים. זה מצב מאוד מתסכל... המנקות לעיתים מדברות בטלפון בערב בזמן שהן מנקות. אשמח לאכיפה מוגברת לנושא השקט שכן הוא חלק מהותי בספרייה"
תוצאות הסקר נותחו והושוו לתוצאות הסקר שנערך ב- 2009. נמצא שחלה עליה קלה בשביעות רצון המשתמשים בכל המימדים ובמיוחד בהערות המילוליות בהן נתנו מחמאות רבות לשירות.
איכות השירות לחצו להגדלה
איכות האוסף והממשקים לחצו להגדלה
אורינות מידע לחצו להגדלה
איכות המקום לחצו להגדלה
שביעות רצון כללית לחצו להגדלה מסקנות:
מהסקר עולה מגמה ברורה של עלייה בשימוש בספרייה "כמקום": מקום שקט ללמידה יחידנית ולמידה בקבוצות גדולות או קטנות. בנושא השירות נמצא שיותר ויותר משתמשים נעזרים בשירותים ובמשאבים האלקטרונים של הספרייה. המלצות ראשיות:
• להקצות תקציבים נוספים לפיתוח האוסף ברמה הדרושה למחקר.
• להעביר לאגף מחשוב את תלונות המשתמשים בנושא התחברות מרחוק ולבקש מציאת פתרונות למתן אמצעים פשוטים יותר להתחברות.
• להגביר אכיפה על שמירת השקט בכל איזורי הספרייה ובמיוחד באגף הצפוני.
• לחלק את חלל הספרייה לאיזורי שקט מוחלט איזורי למידה שקטים ואיזורי למידה בקבוצות
• להוסיף חדרי דיונים קטנים לעבודה בזוגות ואזורים לעבודה יחידנית שקטה.
• לסיים בהקדם את השילוט המתוכנן כדי להקל על ההתמצאות בספרייה. המלצות נוספות:
• להמשיך ולהכשיר ספרנים מצוינים להמשך מתן שירותים אישיים איכותיים.
• להחליף את כיסאות העץ.
• להחליף את השטיחים.
תוצאות סקר שביעות רצון משירותי הספרייה ומשאביה
סקרLibQUAL שנערך לאחרונה בספריית האוניברסיטה נועד לבדוק את איכות שירותי הספרייה בעיני המשתמשים ולספק לספרייה מידע וכלים לשיפור שירותיה. סקר LibQUAL הוא סקר שביעות רצון בינלאומי שנבנה ומנוהל על ידי ארגון ספריות המחקר האמריקני
(ARL) ועד היום השתתפו בו מעל ל-1000 ספריות אקדמיות מרחבי העולם. ספריית יונס וסוראיה נזריאן היא הספרייה הישראלית הראשונה המשתתפת בסקר ואף היתה שותפה לפיתוח הגרסא העברית שלו. הסקר שהועבר לראשונה בספרייה במאי 2009 ובפעם השנייה במאי -יוני 2013 בדק חמישה ממדי שירות:
איכות השירות, איכות האוסף והממשקים, איכות המקום, שביעות רצון כללית ואוריינות מידע.
המשתתפים נתבקשו לענות על 8 שאלות ליבה ועל מספר שאלות שעסקו בהרגלי השימוש בספרייה ובאפיונים דמוגרפיים. שיטה:
השאלון האלקטרוני הופץ בדוא"ל שלוש פעמים בין התאריכים 22.5-7.6.2013 למדגם של כ-4000 סטודנטים לכל התארים
ולכ- 200 אנשי סגל. בשל צמידות לסקרים אחרים שהופצו בזמן זה באוניברסיטה נאלצנו לשלוח את הסקר למדגם קטן ולא לכל קהיליית אוניברסיטה כמו ב 2009. מידע על הסקר פורסם באתר הספרייה ובמסכי הפלזמה של הספרייה. נשלחו שתי תזכורות למילוי הסקר מאת מנהלת הספרייה. לא הוצעו פרסים למשיבים. אחוז המשיבים עמד על כ- 5% תוצאות:
תוצאות הסקר נותחו ע"י ארגון ARL:
התפלגות המשיבים: תארים: 37.8% סטודנטים לתואר ראשון, 53.6% לתארים מתקדמים ו 9% אנשי סגל (מיצג את האוכלוסיה) פקולטות: 32% מדעי החברה,25% מדעי הרוח ו- 24% רווחה ובריאות, גיל: 70% מהמשיבים היו בטווח הגילאים 23-45, מגדר: 67% נשים, 33% גברים.
|
|
התפלגות המשיבים: תארים ותחומי לימוד
|
|
מניתוח ועיבוד תוצאות הסקר עולה התמונה הבאה: ציון כללי: 7.25 מתוך 9 לעומת 6.96 מתוך 9 בסקר הקודם.
רבים מהמשיבים הביעו שביעות רצון גבוהה מהיחס והשירות המוענקים בספרייה, רובם אף ציינו שעובדי הספרייה הם בעלי הידע המתאים לענות לשאלות המשתמשים. יחד עם זאת חלק ניכר מהמשתמשים לא היו מרוצים מאופן ההתחברות למשאבי הספרייה מרחוק, מחלק מממשקי התוכנות בספרייה ומפתוח האוסף העכשוי: כתבי-עת וספרים. בנוסף משתמשים רבים היו מאוד לא מרוצים מהתנאים הפיסיים בספרייה: רעש, חוסר בחדרי עבודה קבוצות קטנות ועוד. אחוז גדול של משיבים הוסיפו הערות בסוף הסקר שהתייחסו לנושאי הרעש, היבטים פיסיים ומחמאות רבות לצוות הספרייה. לדוגמא:
"אני מתפעלת בכל פניה מחדש מהשירות המהיר, יעיל ונעים של צוות הספרייה. ישיר כוח. אתם מקלים מאד"
"אני נעזרתי רבות בשירותי הייעץ של הספרייה והם מאוד טובים. הספרניות תמיד מתאמצות מאד לעזור אם זה בספרייה או דרך המייל מרחוק. לסטודנטית תואר שני כמוני- השירות הזה קריטי וחשוב- תודה"
"בכל פניה לעובדי הספרייה, מן הזוטרים ועד למנהלי תחומים (כמו האחראית על השאלה בין-ספרייתית) - קיבלתי מענה יוצא מן הכלל."
"בגישה מרחוק, המערכת מתנתקת מאוד מהר, וכל כמה דקות צריך שוב להכניס ססמה ומשתמש, דבר מטריד ומעצבן"
"לשפר את התחברות מהבית. נתקלתי בהרבה בעיות בנושא הזה, כאשר פניתי לתמיכה טכנית, כל פעם היו עוזרים לי בצורה נהדרת, היה להם יחס נהדר ומקצועיות, אבל שבועיים לאחר מכן אותה בעיה של אי התחברות למשאבי האוניברסיטה מהבית חוזרת על עצמה"
"לעשות כמות גדולה יותר של חדרים שמתאימים לדיונים של קבוצות לימוד קטנות שלא ידרשו שקט מוחלט ויאפשרו לעשות קצת יותר רעש בנוסף לחדרים והחללים השקטים שיש בספרייה"
"כמו כן יש צורך להגדלת מספר המקורות האלקטרוניים - בעיקר תזות, דוקטורטים וספרים עם גישה אלקטרונית. הגישה למאמרים נוחה."
"שנית, ומשמעותי הרבה יותר הוא נושא הרעש. סטודנטים מבוגרים בעיקר הם לא מבינים את הנחיצות של שקט בספרייה, או שמבינים ואינם מיישמים. זה מצב מאוד מתסכל... המנקות לעיתים מדברות בטלפון בערב בזמן שהן מנקות. אשמח לאכיפה מוגברת לנושא השקט שכן הוא חלק מהותי בספרייה"
תוצאות הסקר נותחו והושוו לתוצאות הסקר שנערך ב- 2009. נמצא שחלה עליה קלה בשביעות רצון המשתמשים בכל המימדים ובמיוחד בהערות המילוליות בהן נתנו מחמאות רבות לשירות.
איכות השירות לחצו להגדלה
איכות האוסף והממשקים לחצו להגדלה
אורינות מידע לחצו להגדלה
איכות המקום לחצו להגדלה
שביעות רצון כללית לחצו להגדלה מסקנות:
מהסקר עולה מגמה ברורה של עלייה בשימוש בספרייה "כמקום": מקום שקט ללמידה יחידנית ולמידה בקבוצות גדולות או קטנות. בנושא השירות נמצא שיותר ויותר משתמשים נעזרים בשירותים ובמשאבים האלקטרונים של הספרייה. המלצות ראשיות:
• להקצות תקציבים נוספים לפיתוח האוסף ברמה הדרושה למחקר.
• להעביר לאגף מחשוב את תלונות המשתמשים בנושא התחברות מרחוק ולבקש מציאת פתרונות למתן אמצעים פשוטים יותר להתחברות.
• להגביר אכיפה על שמירת השקט בכל איזורי הספרייה ובמיוחד באגף הצפוני.
• לחלק את חלל הספרייה לאיזורי שקט מוחלט איזורי למידה שקטים ואיזורי למידה בקבוצות
• להוסיף חדרי דיונים קטנים לעבודה בזוגות ואזורים לעבודה יחידנית שקטה.
• לסיים בהקדם את השילוט המתוכנן כדי להקל על ההתמצאות בספרייה. המלצות נוספות:
• להמשיך ולהכשיר ספרנים מצוינים להמשך מתן שירותים אישיים איכותיים.
• להחליף את כיסאות העץ.
• להחליף את השטיחים.
נספחים:
נתונים על הסקר השוואה לסקר הקודם *הציון בשנת 2013 נמוך מהציון בשנת 2009
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סיפור הבאר והטחנה במזכרת בתיה
סיפור הבאר והטחנה במזכרת בתיה - תמונה מ-1912, זיהוי מ-2013
לפני מספר שנים משפחת הלב"ץ תרמה לספריה אוסף תמונות, ובו סדרת צילומים של ארץ ישראל מאת ליאו קאן (Leo Kann). ליאו קאן, צלם יהודי יליד אוסטריה, ביקר בארץ ישראל בשנת 1912 מטעם העיתון הווינאי Judische Zeitung. במהלך מסעו צילם כ-400 תמונות המתעדות את חיי הישוב היהודי ואת נופי ארץ ישראל בתחילת המאה ה-20. האוסף מציג חלק מצילומיו שיצאו לאור בשם Palastina im Bild בהוצאה משותפת של מערכת העיתון עם המו"ל הווינאי Kunstanstalt Max Jaffe. בין תמונות הסדרה יש תמונה אחת של מזכרת בתיה (עקרון) עם כותר קצר בגרמנית.
לפני זמן קצר ד"ר ירח (ירחמיאל) צור, אחד מותיקי המושבה מזכרת בתיה, שתרם גם הוא אוסף תמונות לספריה שיתף אותנו בפרטים שאסף מתושבי המקום לגבי אותה התמונה. הפרטים מספרים סיפור המאפיין את חיי תושבי ישוב הארץ ישראלי בתקופה זו באמצעות תאור הטחנה והבאר.
דברי ד"ר ירח (ירחמיאל) צור:
החזית הצפונית של טחנת הקמח עמדה במקום בית מס' 4 ברח' עמנואל הלזנר כיום. את הטחנה הקימו (מידע מאלישיב שחם) נח פרובושניק (המכונה אבו-סיתי) ואברהם שפירא (אביו של ח"כ משה-חיים שפירא, מחותמי מגילת העצמאות). הטחנה הייתה, מהמתקדמות והמשוכללות בא"י ושרתה את ישובי הסביבה, ובכללם את הישובים הערביים, כפי שאמנם מראים ארבעת הפלחים המטעינים על הגמל שק (או פורקים ממנו). הקשת הבנויה מעל הפתח נועדה לשאת את משקל הקיר שמעליו, ולמנוע לחץ-יתר על קורת המשקוף - שיטה מקובלת בבנייני הכורכר של התקופה. הקיר הנמוך שבהמשך למבנה הטחנה הוא דופן של בריכת אגירה, שהייתה צמודה למבנה הטחנה ממזרח לו ושרתה את הבאר שליד הטחנה. הבאר הייתה סמוכה לטחנה מדרום, ומנוע אחד הפעיל גם את הטחנה וגם את משאבת הבאר. צינור המים האופקי הגבוה הנראה משמאל למבנה הטחנה, נשען על עמוד עץ, הוליך מים מהבאר אל מיכל מים על גג בניין חד-קומתי שעמד משמאל, מחוץ למסגרת התמונה. האדם העומד מחוץ למבנה מימין, הוא דוד גוטמן (זיהוי - טובה בגון וחיים חצרוני, נכדו). מתקן בארות ומנועים (והיה רוכב על חמורו הלבן, למטרה זו, אפילו עד עזה), ומנהל הטחנה. הדמות העומדת באפלולית הפתח משמאל הוא כנראה לוי אשבל, הנפח של מזכרת-בתיה והחסיד היחיד בה אז (זיהוי - אלישיב שחם).
אנו מודים לכל מי שעזר בזיהוי תמונה ומזמינים את כולם להוסיף מידע לתמונות אחרות באוסף הספרייה. הכנת הסקירה: אלכסנדרה וולוך-גרנדלבסקי
סיכום ביקור בספרייה בניו יורק, ארה"ב
Bobst Library, New York University
צילה הראל ואורה זהבי
לעיונכם: מצגת ותמונות מהביקור
ב- 16.05.2013 התארחנו בספריית בובסט לסיור ופגישות עם ספרנים בתחומי העיסוק שלנו:
Michael Stoller, Director of Collections and Research Services
Angela Carreno, Head of Collection Development
Jennifer Vinopal, Librarian for Digital Scholarship Initiatives
Melitte Buchman, Digital Content Manager in Digital Library Technology Services Department
Nina Servizzi, Head of Knowledge Access and Resource Management Services
Kent Underwood, Head of Media Services
אודות
לאוניברסיטת לאוניברסיטת ניו יורק (NYU) שממוקמת בלב מנהטן בניו יורק כ- 40,000 סטודנטים ו-כ-3,100 חברי סגל סדירים. תוכניות הלימוד מתקיימות ב- 5 מרכזים שונים במנהטן ובמקומות רבים ברחבי העולם: אסיה, אפריקה, אירופה ודרום אמריקה. האוניברסיטה ידועה כראשונה שפתחה תוכניות לימוד ברשת גלובליות עם תוכניות לימוד באבו דאבי, שנחאי, ברלין, בואנוס איירס, לונדון, פריז, מדריד, ואפילו תל אביב ועוד. ספריית בובסט משרתת את הקמפוס המרכזי הממוקמת בגרניץ' ווילג' בלב מנהטן וגם את הרשת הגלובלית של הספריות ברחבי העולם. בראשיתה הספרייה כללה רק חומרים במדעי החברה והרוח ולמקצועות המדע, והטכנולוגיה נעזרו באוספי המחקר המפותחים היטב של הספרייה הציבורית של ניו יורק, אבל עם הרחבת תוכניות הלימודים וגידול ההיצע של חומרים אלקטרוניים, היום היא כוללת ומפתחת אוספים בכל התחומים. יש תוכניות לימוד בכל התחומים, אבל בקמפוס במנהטן החוגים החזקים הם בתחומי קולנוע, אמנויות הבמה ואמנות.
השאלה
יש תנאי השאלה וזכויות שונות לפי סוגי אוכלוסיות. יש 3 עמדות להשאלה עצמית שמדפיסות באופן אוטומטי פתק השאלה עם תאריך החזרה וברקוד של הספר.
תנאי לימוד
מנסים לתכנן את הסביבה כדי לנווט הקהל לאיזורי ישיבה המגוונים וליצור תנאים נוחים לתלמידים. יצרו בקומה 5 Research Commons: אזור של רעש עם ריהוט על גלגלים שאפשר להזיז ולסדר איך שרוצים. מביאים לשם שתייה ומזון ולא ממש מנסים לעצור את זה. בקומה 6 יש תאי לימוד לתלמידים לתארים מתקדמים, חלקם עם כניסה עם כרטיס. מקבלים תא אישי לסמסטר.
משתמשים בתוכנה LibGuides כדי ליצור דפים באתר הספרייה של מקורות מומלצים לפי תחומים, חלקם יעודים לקורסים או לנושאים ספציפיים. המומחים לנושא עורכים אותם.
תקציב הרכש ומדיניות פיתוח האוסף
לאור פתיחת שלוחות ברחבי העולם האוניברסיטה מתייגת את עצמה כ-Global University, ואת הספרייה שלה כ- International Global Library. כל הפיתוח ותוכניות הלימודים באבו דאבי שהחלו לפני כ-5 שנים, ממומנים על ידי הנסיך. התקבלה החלטה אסטרטגית לרכוש עבורם בעיקר חומרים אלקטרוניים כדי שהם יהיו זמינים גם למשתמשים בכל רשת הקמפוסים ברחבי העולם. לכן, אין כמעט מגבלה של תקציב לרכישת חומרים בכלל ותוכן אלקטרוני בפרט. קונים ספרים מודפסים בעיקר מהתקציב של הקמפוס בניו יורק וחומרים אלקטרוניים עם התקציב מאבו דאבי של כ- 2.5 מיליון דולר לשנה.
בחרו ב- Ebrary כפלטפורמה להצגת כל הספרים האלקטרוניים שנרכשו ושנגישים להם, גם אם נרכשו מאגרגטורים אחרים או ישירות ממו"לים, וזאת בנוסף לנגישות הפריט מהאתר של המו"ל או הספק המקורי. הרעיון הוא שהם רוצים שלמשתמשים יהיו כל היתרונות והאפשרויות של כל פלטפורמות. משתמשים בתוכנה בשם Umlaut כדי לתאם בין Ebrary והפלטפורמות של המו"לים וגוגל. עשו מינוי ל- Academic Complete של Ebrary כבסיס לאוסף ספרים אלקטרוניים. מעדיפים לרכוש ספרים ישירות מהמו"ל ועם גישה לצמיתות. קונים גם אוספים ארכיוניים. אין להם תוכנית PDA. הקהל באופן כללי אינו שבע רצון מספרים אלקטרוניים אבל לאט, לאט מתרגלים. תקציב הרכש מחולק למינויים וספרים ובתוך כל סוג חומר ל-מודפס ואלקטרוני. עושים מעקב על ההוצאות לפי פקולטות.
יש כ-35 ספרנים שהם מומחים לנושא ומשתמשים ב-GOBI של YBP כדי לבחור ספרים. נעזרים בשירותים הטכניים של YBP לקבלת רשומות שנשפכים לקטלוג. משתפים פעולה עם ספריות אחרות באזור. משתתפים בקונסורציום MARLI (Manhattan Research Libraries) עם הסדר שקונים במשותף גישה ל- 3 ספרים אלקטרוניים + 1 עותק מודפס. NYU הינה האחסניה של העותק המודפס. ל-NYU ולאוניברסיטת Columbia מחסן משותף.
Digital Studio
הנהלת האוניברסיטה מאד נדיבה ותומכת בשירותי המדיה והדיגיטציה של הספרייה על ידי מתן תקציבים לרכישת ציוד משוכלל ומתקדם והעסקת צוות ברמה מקצועית גבוהה.
השירות הדיגיטלי תופס קומה שלמה כולל אולפן עריכה עם עמדות לסריקה, קליטת אודיו, הסבה מפורמט אנלוגי לדיגיטלי ועריכה של סרטים ומצגות המנוהל במשותף על ידי הספרייה ויחידת המחשוב של האוניברסיטה. זה שירות חינם לתלמידים ולסגל. משתמשים ב- Kaltura – מוצר ל- audio & video streaming. עוזרים ומלמדים איך להשתמש בציוד מתוך כוונה שהמשתמש יוכל לעבוד באופן עצמאי. יש אולפן קטן שבו ניתן לצלם קטע וידאו לשילוב בקורס או במצגת. יש מגמה של "flipping " על ידי הסגל בקורסים: דהיינו פחות הרצאות פרונטאליות בזמן השיעור. הרצאות מוקלטות של הקורס נגישות דרך הווב לצפייה בכל מקום ובכל שעה, ומשתמשים בזמן השיעור להדגמות, דיונים, ופתרון בעיות. כל השירותים ניתנים חינם לתלמידים. רושמים סטטיסטיקות של שימוש באופן מדגמי 1-2 פעמים בסמסטר. מעודדים את השימוש על ידי הרצאות לסגל ולתלמידים.
סריקות ועיבוד עם סוגי מדיה שונים.
http://nyu.libguides.com/digitalstudio
Digital Library Technology Services
הנקרא גם מעבדה Image Lab אחראי על הכנת פרויקטים שימור ודיגיטיזציה לכלל קהיליית האוניברסיטה. חשיבות רבה לעמידה בחוקים לשימור וסטנדרטים בינלאומיים. משלבים ציוד מתאים על מנת לאפשר איכות ופתרון לכל סוגי הפורמטים. צוות הסטודנטים צלמים ובעלי ידע בעבודה עם התוכנות לעיבוד תמונה ושימור. במעבדה מדפסת מיוחדת לפוסטרים בנוסף יוצרים קבצים דיגיטליים ענקיים עם המטהדטה לאפשר חיפוש ו- URL קבוע. http://dlib.nyu.edu/dlts/
The Avery Fisher Center for Music and Media AFC
מרכז פישר למוסיקה ומדיה
תמיכה מאסיבית בכל התחומים הנלמדים באוניברסיטה, אוספי וידיאו בכל הפורמטים, כולל אוספים מיוחדים, שרות השאלה מבוקר, ציוד לצפייה והאזנה כולל פטיפונים ומכשור המאפשר לצפות גם בחומרים ישנים וכן ספר רב עמדות במגוון אפשרויות. משלבים ציוד המאפשר להשתמש גם בחומרים שאינם נגישים להשמשה כיום. בנוסף ל 40,000 קלטות וידיאו אנלוגיים ודיגטליים ו- 95,000 פריטי מוסיקה. רוכשים גם קבצים דיגטליים של וידיאו ומשלבים בשרתי הספרייה לשימוש מרחוק. במתחם אולם צפיה לסרטים.
http://library.nyu.edu/afc
סיכום ביקור בספרייה בניו יורק, ארה"ב
Bobst Library, New York University
צילה הראל ואורה זהבי
לעיונכם: מצגת ותמונות מהביקור
ב- 16.05.2013 התארחנו בספריית בובסט לסיור ופגישות עם ספרנים בתחומי העיסוק שלנו:
Michael Stoller, Director of Collections and Research Services
Angela Carreno, Head of Collection Development
Jennifer Vinopal, Librarian for Digital Scholarship Initiatives
Melitte Buchman, Digital Content Manager in Digital Library Technology Services Department
Nina Servizzi, Head of Knowledge Access and Resource Management Services
Kent Underwood, Head of Media Services
אודות
לאוניברסיטת לאוניברסיטת ניו יורק (NYU) שממוקמת בלב מנהטן בניו יורק כ- 40,000 סטודנטים ו-כ-3,100 חברי סגל סדירים. תוכניות הלימוד מתקיימות ב- 5 מרכזים שונים במנהטן ובמקומות רבים ברחבי העולם: אסיה, אפריקה, אירופה ודרום אמריקה. האוניברסיטה ידועה כראשונה שפתחה תוכניות לימוד ברשת גלובליות עם תוכניות לימוד באבו דאבי, שנחאי, ברלין, בואנוס איירס, לונדון, פריז, מדריד, ואפילו תל אביב ועוד. ספריית בובסט משרתת את הקמפוס המרכזי הממוקמת בגרניץ' ווילג' בלב מנהטן וגם את הרשת הגלובלית של הספריות ברחבי העולם. בראשיתה הספרייה כללה רק חומרים במדעי החברה והרוח ולמקצועות המדע, והטכנולוגיה נעזרו באוספי המחקר המפותחים היטב של הספרייה הציבורית של ניו יורק, אבל עם הרחבת תוכניות הלימודים וגידול ההיצע של חומרים אלקטרוניים, היום היא כוללת ומפתחת אוספים בכל התחומים. יש תוכניות לימוד בכל התחומים, אבל בקמפוס במנהטן החוגים החזקים הם בתחומי קולנוע, אמנויות הבמה ואמנות.
השאלה
יש תנאי השאלה וזכויות שונות לפי סוגי אוכלוסיות. יש 3 עמדות להשאלה עצמית שמדפיסות באופן אוטומטי פתק השאלה עם תאריך החזרה וברקוד של הספר.
תנאי לימוד
מנסים לתכנן את הסביבה כדי לנווט הקהל לאיזורי ישיבה המגוונים וליצור תנאים נוחים לתלמידים. יצרו בקומה 5 Research Commons: אזור של רעש עם ריהוט על גלגלים שאפשר להזיז ולסדר איך שרוצים. מביאים לשם שתייה ומזון ולא ממש מנסים לעצור את זה. בקומה 6 יש תאי לימוד לתלמידים לתארים מתקדמים, חלקם עם כניסה עם כרטיס. מקבלים תא אישי לסמסטר.
משתמשים בתוכנה LibGuides כדי ליצור דפים באתר הספרייה של מקורות מומלצים לפי תחומים, חלקם יעודים לקורסים או לנושאים ספציפיים. המומחים לנושא עורכים אותם.
תקציב הרכש ומדיניות פיתוח האוסף
לאור פתיחת שלוחות ברחבי העולם האוניברסיטה מתייגת את עצמה כ-Global University, ואת הספרייה שלה כ- International Global Library. כל הפיתוח ותוכניות הלימודים באבו דאבי שהחלו לפני כ-5 שנים, ממומנים על ידי הנסיך. התקבלה החלטה אסטרטגית לרכוש עבורם בעיקר חומרים אלקטרוניים כדי שהם יהיו זמינים גם למשתמשים בכל רשת הקמפוסים ברחבי העולם. לכן, אין כמעט מגבלה של תקציב לרכישת חומרים בכלל ותוכן אלקטרוני בפרט. קונים ספרים מודפסים בעיקר מהתקציב של הקמפוס בניו יורק וחומרים אלקטרוניים עם התקציב מאבו דאבי של כ- 2.5 מיליון דולר לשנה.
בחרו ב- Ebrary כפלטפורמה להצגת כל הספרים האלקטרוניים שנרכשו ושנגישים להם, גם אם נרכשו מאגרגטורים אחרים או ישירות ממו"לים, וזאת בנוסף לנגישות הפריט מהאתר של המו"ל או הספק המקורי. הרעיון הוא שהם רוצים שלמשתמשים יהיו כל היתרונות והאפשרויות של כל פלטפורמות. משתמשים בתוכנה בשם Umlaut כדי לתאם בין Ebrary והפלטפורמות של המו"לים וגוגל. עשו מינוי ל- Academic Complete של Ebrary כבסיס לאוסף ספרים אלקטרוניים. מעדיפים לרכוש ספרים ישירות מהמו"ל ועם גישה לצמיתות. קונים גם אוספים ארכיוניים. אין להם תוכנית PDA. הקהל באופן כללי אינו שבע רצון מספרים אלקטרוניים אבל לאט, לאט מתרגלים. תקציב הרכש מחולק למינויים וספרים ובתוך כל סוג חומר ל-מודפס ואלקטרוני. עושים מעקב על ההוצאות לפי פקולטות.
יש כ-35 ספרנים שהם מומחים לנושא ומשתמשים ב-GOBI של YBP כדי לבחור ספרים. נעזרים בשירותים הטכניים של YBP לקבלת רשומות שנשפכים לקטלוג. משתפים פעולה עם ספריות אחרות באזור. משתתפים בקונסורציום MARLI (Manhattan Research Libraries) עם הסדר שקונים במשותף גישה ל- 3 ספרים אלקטרוניים + 1 עותק מודפס. NYU הינה האחסניה של העותק המודפס. ל-NYU ולאוניברסיטת Columbia מחסן משותף.
Digital Studio
הנהלת האוניברסיטה מאד נדיבה ותומכת בשירותי המדיה והדיגיטציה של הספרייה על ידי מתן תקציבים לרכישת ציוד משוכלל ומתקדם והעסקת צוות ברמה מקצועית גבוהה.
השירות הדיגיטלי תופס קומה שלמה כולל אולפן עריכה עם עמדות לסריקה, קליטת אודיו, הסבה מפורמט אנלוגי לדיגיטלי ועריכה של סרטים ומצגות המנוהל במשותף על ידי הספרייה ויחידת המחשוב של האוניברסיטה. זה שירות חינם לתלמידים ולסגל. משתמשים ב- Kaltura – מוצר ל- audio & video streaming. עוזרים ומלמדים איך להשתמש בציוד מתוך כוונה שהמשתמש יוכל לעבוד באופן עצמאי. יש אולפן קטן שבו ניתן לצלם קטע וידאו לשילוב בקורס או במצגת. יש מגמה של "flipping " על ידי הסגל בקורסים: דהיינו פחות הרצאות פרונטאליות בזמן השיעור. הרצאות מוקלטות של הקורס נגישות דרך הווב לצפייה בכל מקום ובכל שעה, ומשתמשים בזמן השיעור להדגמות, דיונים, ופתרון בעיות. כל השירותים ניתנים חינם לתלמידים. רושמים סטטיסטיקות של שימוש באופן מדגמי 1-2 פעמים בסמסטר. מעודדים את השימוש על ידי הרצאות לסגל ולתלמידים.
סריקות ועיבוד עם סוגי מדיה שונים.
http://nyu.libguides.com/digitalstudio
Digital Library Technology Services
הנקרא גם מעבדה Image Lab אחראי על הכנת פרויקטים שימור ודיגיטיזציה לכלל קהיליית האוניברסיטה. חשיבות רבה לעמידה בחוקים לשימור וסטנדרטים בינלאומיים. משלבים ציוד מתאים על מנת לאפשר איכות ופתרון לכל סוגי הפורמטים. צוות הסטודנטים צלמים ובעלי ידע בעבודה עם התוכנות לעיבוד תמונה ושימור. במעבדה מדפסת מיוחדת לפוסטרים בנוסף יוצרים קבצים דיגיטליים ענקיים עם המטהדטה לאפשר חיפוש ו- URL קבוע. http://dlib.nyu.edu/dlts/
The Avery Fisher Center for Music and Media AFC
מרכז פישר למוסיקה ומדיה
תמיכה מאסיבית בכל התחומים הנלמדים באוניברסיטה, אוספי וידיאו בכל הפורמטים, כולל אוספים מיוחדים, שרות השאלה מבוקר, ציוד לצפייה והאזנה כולל פטיפונים ומכשור המאפשר לצפות גם בחומרים ישנים וכן ספר רב עמדות במגוון אפשרויות. משלבים ציוד המאפשר להשתמש גם בחומרים שאינם נגישים להשמשה כיום. בנוסף ל 40,000 קלטות וידיאו אנלוגיים ודיגטליים ו- 95,000 פריטי מוסיקה. רוכשים גם קבצים דיגטליים של וידיאו ומשלבים בשרתי הספרייה לשימוש מרחוק. במתחם אולם צפיה לסרטים.
http://library.nyu.edu/afc
יום עיון אסמ"י בכנסת
לאחר עמידה בפקקים האיומים בדרכנו לירושלים, ולאחר בידוק קפדני, נכנסנו סוף סוף לבית הנבחרים של מדינת ישראל. יום העיון נערך באולם ירושלים, באזור אולמי ועדות הכנסת.
תחילה סיירנו בספריית הכנסת. באולם הקריאה (הקטן) שתי עמדות מחשבים, ספרים שכתבו חברי הכנסת, דברי הכנסת, וישנן שתי קומות נוספות של מחסנים. הספריה פועלת בשיטת המדף הסגור. גם לספריה זו (בנוסף לספריה הלאומית) חלה חובת הפקדה של כל ספר אשר יוצא לאור בעברית. במחסני הספריה נמצאת כל העיתונות בפורמט דפוס מקום המדינה ועד ימינו ומצב העיתונים נשמר בצורה כל-כך טובה, כך שהספרייה הלאומית משתמשת בהם לפרויקט הסריקה.
המשכנו בסיורנו ברחבי הכנסת. ראינו תערוכת צילומים של דוד רובינגר, סיירנו בטרקלין שאגאל וקיבלנו הסבר על שטיחי שאגאל והפסיפס שלו, ועל יצירות אמנות נוספות. את הסיור חתמנו בביקור באולם המליאה, שם צפינו בדיון שהתקיים באותה עת. חזרנו לאולם שבו התקיים יום העיון, להרצאתה של ד"ר רבקה מרקוס, מנהלת ארכיון הכנסת, אשר סיפרה על תהליך הדיגיטציה שעובר הארכיון. נדהמנו לשמוע שחלק גדול מהארכיון עדיין אינו נגיש לקהל הרחב.
לאחר מכן עורכת דברי הכנסת, דבורה אביב"י, סיפרה לנו על עבודתה. תחומי אחריותה הם: עריכה ומפתוח של ישיבות המליאה ושל מסמכי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, עריכת מסמכים של מחלקות הכנסת השונות, התקנת הצעות חוק המוגשות לקריאה ראשונה, ייעוץ בענייני לשון ומפתוח והשתתפות בקביעת המדיניות בתחום ניהול הידע במסגרת חטיבת המידע.
לאתר הכנסת הכנת הסקירה: ליאת שלאל.יום עיון אסמ"י בכנסת
לאחר עמידה בפקקים האיומים בדרכנו לירושלים, ולאחר בידוק קפדני, נכנסנו סוף סוף לבית הנבחרים של מדינת ישראל. יום העיון נערך באולם ירושלים, באזור אולמי ועדות הכנסת.
תחילה סיירנו בספריית הכנסת. באולם הקריאה (הקטן) שתי עמדות מחשבים, ספרים שכתבו חברי הכנסת, דברי הכנסת, וישנן שתי קומות נוספות של מחסנים. הספריה פועלת בשיטת המדף הסגור. גם לספריה זו (בנוסף לספריה הלאומית) חלה חובת הפקדה של כל ספר אשר יוצא לאור בעברית. במחסני הספריה נמצאת כל העיתונות בפורמט דפוס מקום המדינה ועד ימינו ומצב העיתונים נשמר בצורה כל-כך טובה, כך שהספרייה הלאומית משתמשת בהם לפרויקט הסריקה.
המשכנו בסיורנו ברחבי הכנסת. ראינו תערוכת צילומים של דוד רובינגר, סיירנו בטרקלין שאגאל וקיבלנו הסבר על שטיחי שאגאל והפסיפס שלו, ועל יצירות אמנות נוספות. את הסיור חתמנו בביקור באולם המליאה, שם צפינו בדיון שהתקיים באותה עת. חזרנו לאולם שבו התקיים יום העיון, להרצאתה של ד"ר רבקה מרקוס, מנהלת ארכיון הכנסת, אשר סיפרה על תהליך הדיגיטציה שעובר הארכיון. נדהמנו לשמוע שחלק גדול מהארכיון עדיין אינו נגיש לקהל הרחב.
לאחר מכן עורכת דברי הכנסת, דבורה אביב"י, סיפרה לנו על עבודתה. תחומי אחריותה הם: עריכה ומפתוח של ישיבות המליאה ושל מסמכי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, עריכת מסמכים של מחלקות הכנסת השונות, התקנת הצעות חוק המוגשות לקריאה ראשונה, ייעוץ בענייני לשון ומפתוח והשתתפות בקביעת המדיניות בתחום ניהול הידע במסגרת חטיבת המידע.
לאתר הכנסת הכנת הסקירה: ליאת שלאל.More...
אירוע "חוקרים יוצרים" בפטיו הספרייה
ב-13.6 נערך בפטיו הספרייה אירוע "חוקרים יוצרים". האירוע נפתח בשוק "קח-תן של ספרי קריאה" לאחריו התקיים אירוע תרבות שכלל הקראת קטעי שירה פרי עטם של חברי סגל, ביצוע קטעי נגינה ע"י סטודנטים מהחוג למוסיקה ופתיחת תערוכת ציורים של חברי הסגל האקדמי באוניברסיטה.
שמנו לעצמנו מטרה בספרייה לקרב ולהתקרב לקהיליית האוניברסיטה בדרכים שונות, מעבר לספר, למאמר או לפריט המידע. אנחנו קוראים לזה יישוג Outreach.
האגף החדש של הספרייה והפטיו שלה, מאפשרים לנו לתת משמעות למונח "הספרייה כמקום" ואנו משתדלים לנצל אותו לאירועי תרבות במסגרת הספרייה.
אירוע "חוקרים יוצרים" ששילב בתוכו את שוק "קח תן של ספרי קריאה" שהפכנו למסורת, במסגרת חגיגות שבוע הספר – נחגג אצלנו לראשונה. שוק "קח תן" מצוין זו הפעם השלישית וכתמיד מעורר הדים חיוביים והשתתפות פעילה וערה של אנשי הסגל המנהלי, האקדמי וסטודנטים.
שוק "קח תן של ספרי קריאה" במסגרת אירוע "חוקרים יוצרים"
האירוע החל עוד בשעות הבוקר כשאנשי הספרייה החלו לסדר את הרחבה וארגנו את דוכני הספרים במיון לפי ז'אנרים ושפות. מספר ספרנים היו אחראים על ה"תפאורה" שהורכבה רובה ככולה מעטיפות צבעוניות של ספרים. כיבוד קל הוצב לטובת המבקרים.
הקהל החל להגיע בשעה 11:00 וזו בדיוק השעה שאגודת הסטודנטים דאגה להציב דוכן לממכר בירה קרה מהחבית במרכז הרחבה. כל מי שהגיע והסתובב בשוק – הוזמן ללגום בירה קרה ולשבת בפטיו באוויר הנעים להפסקה של כמה דקות מיום העבודה. בשעה 12:00 החל טקס הפתיחה לתערוכת "חוקרים יוצרים" ובמסגרתו נערך מרתון של משוררים אנשי הסגל האקדמי שהקריאו משיריהם.
אנשי סגל באירוע "חוקרים יוצרים"
בין הקראה להקראה, הנעימו לנו בנגינתם הרכב של סטודנטים מהחוג למוסיקה. האוירה היתה נעימה תרבותית ומזמינה.
האירוע הסתיים בחיוכים והבטחות לחזור ולהתראות בשנה הבאה.
לתמונות נוספות מהאירוע הכנת הסקירה: ריקי גרינברג, צילום: ג'ני כרמל, מרינה קאלאך וסורין סולומוןאירוע "חוקרים יוצרים" בפטיו הספרייה
ב-13.6 נערך בפטיו הספרייה אירוע "חוקרים יוצרים". האירוע נפתח בשוק "קח-תן של ספרי קריאה" לאחריו התקיים אירוע תרבות שכלל הקראת קטעי שירה פרי עטם של חברי סגל, ביצוע קטעי נגינה ע"י סטודנטים מהחוג למוסיקה ופתיחת תערוכת ציורים של חברי הסגל האקדמי באוניברסיטה.
שמנו לעצמנו מטרה בספרייה לקרב ולהתקרב לקהיליית האוניברסיטה בדרכים שונות, מעבר לספר, למאמר או לפריט המידע. אנחנו קוראים לזה יישוג Outreach.
האגף החדש של הספרייה והפטיו שלה, מאפשרים לנו לתת משמעות למונח "הספרייה כמקום" ואנו משתדלים לנצל אותו לאירועי תרבות במסגרת הספרייה.
אירוע "חוקרים יוצרים" ששילב בתוכו את שוק "קח תן של ספרי קריאה" שהפכנו למסורת, במסגרת חגיגות שבוע הספר – נחגג אצלנו לראשונה. שוק "קח תן" מצוין זו הפעם השלישית וכתמיד מעורר הדים חיוביים והשתתפות פעילה וערה של אנשי הסגל המנהלי, האקדמי וסטודנטים.
שוק "קח תן של ספרי קריאה" במסגרת אירוע "חוקרים יוצרים"
האירוע החל עוד בשעות הבוקר כשאנשי הספרייה החלו לסדר את הרחבה וארגנו את דוכני הספרים במיון לפי ז'אנרים ושפות. מספר ספרנים היו אחראים על ה"תפאורה" שהורכבה רובה ככולה מעטיפות צבעוניות של ספרים. כיבוד קל הוצב לטובת המבקרים.
הקהל החל להגיע בשעה 11:00 וזו בדיוק השעה שאגודת הסטודנטים דאגה להציב דוכן לממכר בירה קרה מהחבית במרכז הרחבה. כל מי שהגיע והסתובב בשוק – הוזמן ללגום בירה קרה ולשבת בפטיו באוויר הנעים להפסקה של כמה דקות מיום העבודה. בשעה 12:00 החל טקס הפתיחה לתערוכת "חוקרים יוצרים" ובמסגרתו נערך מרתון של משוררים אנשי הסגל האקדמי שהקריאו משיריהם.
אנשי סגל באירוע "חוקרים יוצרים"
בין הקראה להקראה, הנעימו לנו בנגינתם הרכב של סטודנטים מהחוג למוסיקה. האוירה היתה נעימה תרבותית ומזמינה.
האירוע הסתיים בחיוכים והבטחות לחזור ולהתראות בשנה הבאה.
לתמונות נוספות מהאירוע הכנת הסקירה: ריקי גרינברג, צילום: ג'ני כרמל, מרינה קאלאך וסורין סולומוןפרישתה לגמלאות של חברתנו לעבודה, אסתר צורי
זול זאיין מיט גליק אונד מיט מאזל! שיהיה באושר ובמזל!
פרישתה לגמלאות של חברתנו לעבודה, אסתר צורי. ערן גולדנברגפרידה מעובדת הספרייה היא תמיד מרגשת, וגם קצת עצובה.
במקרה של אסתר, הפרידה מרגשת יותר: סיפור חייה של אסתר שזור בתולדות אוניברסיטת חיפה והספרייה. ככלות הכל, לא בכל יום נפרדת האוניברסיטה והספרייה מעובדת שעבדה כמעט 48 שנים.
ראשיתה של ספריית אוניברסיטת חיפה ב"בית הספר הגבוה" בבית ארדשטיין ברחוב י.ל. פרץ בהדר בשנת 1961. הספרייה הייתה אז פסיפס של אוספים רבים ונוהלה על ידי יעקב שלום הירש.
בשנת 1963 עברה האוניברסיטה, שצרה הייתה מלהכיל את כל תלמידיה, למבנה החדש ברחוב הביכורים (מקום משכנו של בית ספר עירוני ה' כיום), שם גם שכנה הספרייה, שהייתה ממוקמת במפלס השלישי מעל כיתות הלימוד.
כאן החלה אסתר את הקריירה הספרנית שלה בספריית האוניברסיטה באחד בנובמבר אלף תשע מאות שישים וחמש, לאחר תקופת ניסיון של שנה בה הייתה מורה בבית הספר "קישון" בחיפה.
בעקבות מחשבות על "קריירה" בתחום הספרנות, פנתה אסתר אל שלום הירש, אשר הפנה אותה למשה יוגנשטיין, מנהל הספרייה דאז. האחרון העביר את בקשתה אל אליעזר רפאלי, מנכ"ל האוניברסיטה בשעתו, על מנת לדון בבקשת אסתר לעבוד בספרייה.
בתפקידה הראשון התקבלה אסתר לעבודה במחלקת ההשאלה בספרייה, מחלקה אשר בזמנה, הייתה אחראית גם על הדרכת סטודנטים במציאת מידע והתמצאות כללית בספרייה.
בתקופה זו השלימה אסתר את השכלתה הספרנית, והכירה את מי שעתיד להיות בעלה, ספרן צעיר, בשם ברוך, שעבד אף הוא בספרייה במחלקת הרכש. בין השניים התפתחה אהבה גדולה שהובילה לחתונה.
בתקופה זו עברה אסתר לעבודה במחלקת קיטלוג-מיון לועזי בספרייה תחת ניהולה של שושנה בק. במחלקה זו קיטלגה את הקטלוג הלועזי והנושאי וגם כירטסה. קטלוג הנושאים היה אז ממוין לפי שיטת המיון של דיואי.
לאחר לידת בניה, עבדה תקופה קצרה במחלקה הגיאוגרפית וסייעה באופן פיסי בהקמתה.
עם מעבר הספרייה לבנין הרב תכליתי בשנת 1967, המשיכה אסתר בעבודתה במחלקת קיטלוג-מיון לועזי, עסקה בבדיקת הכתיבה על הגב, וכן עבדה באולם הקריאה, בו הדריכה את משתמשי הספרייה במציאת מידע. בנוסף, עסקה במפתוח מאמרים של קטלוג מאמרים עבריים לפי נושאים, אותו אנו מכירים כיום כמפתח למאמרים בעברית. כל זאת בתקופתם של שמואל סבר, מנהל הספרייה, סגנו, אלחנן אדלר ומנהל אולם הקריאה, יוסף ירושלמי.
באוקטובר 1973, ערב מלחמת יום הכיפורים, עם מעבר הספרייה למשכנה החדש בבניין הראשי, המשיכה אסתר לעבוד במחלקת קיטלוג לועזי, אולם לאחר פנייה של מנהל הספרייה אליה, החלה לעבוד במחלקת קיטלוג עברי ושם קיטלגה ספרים בעברית ולאחר מכן גם ספרים ביידיש. היא עבדת תחת הנהלתן של אביבה שיחור, לאחר מכן - אדית סופר (דיטה), אחר כך - קרנייה פליישר, ליאורה קרן, ירדנה לוינברג ורחל ויצמן.
ובנימה אישית יותר
בשנת 2003 התחלתי לעבוד בספריית האוניברסיטה כעובד ארעי במחלקת היעץ והתוודעתי, תחילה מרחוק, לאסתר. היכרות ראשונה עימה נוצרה בשנת 2006 כאשר בנוסף לעבודתי במחלקת היעץ עבדתי גם במחלקה עברית-ערבית, ומאז נוצרה בינינו ידידות אמיצה.
קשה היה לא לשים לב לאסתר. אסתר מייצגת לדעתי את דור הנפילים של הספרייה, אלה אשר הקימו אותה יש מאין, פרישתה לגימלאות היא סוף תקופה.
מטופחת תמיד מכף רגל ועד ראש, עובדת חרוצה ונאמנה לספרייה המגיעה תמיד לעבודה השכם בבוקר, בשגרה ובעתות מלחמה. בימי חול ובימי שישי.
מקטלגת בחריצות רבה את הספרים בעברית וביידיש וכן משמשת אשת הקשר של הספרייה לחוג ביידיש.
בעלת חוש הומור, עברית עשירה ומפולפלת משהו, יודעת שפות אירופאיות רבות, צעירה ברוחה, שגרמה לצעירים שבינינו להתקרב אליה כל פעם מחדש.
גאה תמיד במשפחתה הכה יקרה לה: באימה, בה היא מטפלת במסירות ובדאגה מאין כמוה, בבעלה, ברוך, שהוא גם יד ימינה וחברה הטוב המלווה אותה כל השנים, בשני בניה, כלותיה ונכדיה.
תחסרי לנו בעבודה ותחסרי לי באופן אישי. תחסרנה לי ולעוד רבים אחרים, השיחות איתך. קשה יהיה לי להגיע לספרייה מדי יום ובמיוחד בימי שישי ואת אינך בספרייה.
אם גם אנו נחסר לך, אסתר, את מוזמנת תמיד אותנו לבקר וגם אולי לעזור לקטלג...
וברוח דברי נעמי שמר:
קומי מחר בבוקר עם שיר חדש בלב,
שירי אותו בכח, שירי אותו בכאב,
שמעי חלילים ברוח החופשית
והתחילי מבראשית
בברכת הצלחה רבה בדרכך החדשה,
משפחת הספרייה.
מצורפות תמונות אחדות מהאירוע. צילום: ג'ני כרמל
אסתר צורי
ערן גולדנברג
רחל ויצמן
ירדנה לוינברג
אסתר צורי וחומי רקם
זול זאיין מיט גליק אונד מיט מאזל! שיהיה באושר ובמזל!
פרישתה לגמלאות של חברתנו לעבודה, אסתר צורי
זול זאיין מיט גליק אונד מיט מאזל! שיהיה באושר ובמזל!
פרישתה לגמלאות של חברתנו לעבודה, אסתר צורי. ערן גולדנברגפרידה מעובדת הספרייה היא תמיד מרגשת, וגם קצת עצובה.
במקרה של אסתר, הפרידה מרגשת יותר: סיפור חייה של אסתר שזור בתולדות אוניברסיטת חיפה והספרייה. ככלות הכל, לא בכל יום נפרדת האוניברסיטה והספרייה מעובדת שעבדה כמעט 48 שנים.
ראשיתה של ספריית אוניברסיטת חיפה ב"בית הספר הגבוה" בבית ארדשטיין ברחוב י.ל. פרץ בהדר בשנת 1961. הספרייה הייתה אז פסיפס של אוספים רבים ונוהלה על ידי יעקב שלום הירש.
בשנת 1963 עברה האוניברסיטה, שצרה הייתה מלהכיל את כל תלמידיה, למבנה החדש ברחוב הביכורים (מקום משכנו של בית ספר עירוני ה' כיום), שם גם שכנה הספרייה, שהייתה ממוקמת במפלס השלישי מעל כיתות הלימוד.
כאן החלה אסתר את הקריירה הספרנית שלה בספריית האוניברסיטה באחד בנובמבר אלף תשע מאות שישים וחמש, לאחר תקופת ניסיון של שנה בה הייתה מורה בבית הספר "קישון" בחיפה.
בעקבות מחשבות על "קריירה" בתחום הספרנות, פנתה אסתר אל שלום הירש, אשר הפנה אותה למשה יוגנשטיין, מנהל הספרייה דאז. האחרון העביר את בקשתה אל אליעזר רפאלי, מנכ"ל האוניברסיטה בשעתו, על מנת לדון בבקשת אסתר לעבוד בספרייה.
בתפקידה הראשון התקבלה אסתר לעבודה במחלקת ההשאלה בספרייה, מחלקה אשר בזמנה, הייתה אחראית גם על הדרכת סטודנטים במציאת מידע והתמצאות כללית בספרייה.
בתקופה זו השלימה אסתר את השכלתה הספרנית, והכירה את מי שעתיד להיות בעלה, ספרן צעיר, בשם ברוך, שעבד אף הוא בספרייה במחלקת הרכש. בין השניים התפתחה אהבה גדולה שהובילה לחתונה.
בתקופה זו עברה אסתר לעבודה במחלקת קיטלוג-מיון לועזי בספרייה תחת ניהולה של שושנה בק. במחלקה זו קיטלגה את הקטלוג הלועזי והנושאי וגם כירטסה. קטלוג הנושאים היה אז ממוין לפי שיטת המיון של דיואי.
לאחר לידת בניה, עבדה תקופה קצרה במחלקה הגיאוגרפית וסייעה באופן פיסי בהקמתה.
עם מעבר הספרייה לבנין הרב תכליתי בשנת 1967, המשיכה אסתר בעבודתה במחלקת קיטלוג-מיון לועזי, עסקה בבדיקת הכתיבה על הגב, וכן עבדה באולם הקריאה, בו הדריכה את משתמשי הספרייה במציאת מידע. בנוסף, עסקה במפתוח מאמרים של קטלוג מאמרים עבריים לפי נושאים, אותו אנו מכירים כיום כמפתח למאמרים בעברית. כל זאת בתקופתם של שמואל סבר, מנהל הספרייה, סגנו, אלחנן אדלר ומנהל אולם הקריאה, יוסף ירושלמי.
באוקטובר 1973, ערב מלחמת יום הכיפורים, עם מעבר הספרייה למשכנה החדש בבניין הראשי, המשיכה אסתר לעבוד במחלקת קיטלוג לועזי, אולם לאחר פנייה של מנהל הספרייה אליה, החלה לעבוד במחלקת קיטלוג עברי ושם קיטלגה ספרים בעברית ולאחר מכן גם ספרים ביידיש. היא עבדת תחת הנהלתן של אביבה שיחור, לאחר מכן - אדית סופר (דיטה), אחר כך - קרנייה פליישר, ליאורה קרן, ירדנה לוינברג ורחל ויצמן.
ובנימה אישית יותר
בשנת 2003 התחלתי לעבוד בספריית האוניברסיטה כעובד ארעי במחלקת היעץ והתוודעתי, תחילה מרחוק, לאסתר. היכרות ראשונה עימה נוצרה בשנת 2006 כאשר בנוסף לעבודתי במחלקת היעץ עבדתי גם במחלקה עברית-ערבית, ומאז נוצרה בינינו ידידות אמיצה.
קשה היה לא לשים לב לאסתר. אסתר מייצגת לדעתי את דור הנפילים של הספרייה, אלה אשר הקימו אותה יש מאין, פרישתה לגימלאות היא סוף תקופה.
מטופחת תמיד מכף רגל ועד ראש, עובדת חרוצה ונאמנה לספרייה המגיעה תמיד לעבודה השכם בבוקר, בשגרה ובעתות מלחמה. בימי חול ובימי שישי.
מקטלגת בחריצות רבה את הספרים בעברית וביידיש וכן משמשת אשת הקשר של הספרייה לחוג ביידיש.
בעלת חוש הומור, עברית עשירה ומפולפלת משהו, יודעת שפות אירופאיות רבות, צעירה ברוחה, שגרמה לצעירים שבינינו להתקרב אליה כל פעם מחדש.
גאה תמיד במשפחתה הכה יקרה לה: באימה, בה היא מטפלת במסירות ובדאגה מאין כמוה, בבעלה, ברוך, שהוא גם יד ימינה וחברה הטוב המלווה אותה כל השנים, בשני בניה, כלותיה ונכדיה.
תחסרי לנו בעבודה ותחסרי לי באופן אישי. תחסרנה לי ולעוד רבים אחרים, השיחות איתך. קשה יהיה לי להגיע לספרייה מדי יום ובמיוחד בימי שישי ואת אינך בספרייה.
אם גם אנו נחסר לך, אסתר, את מוזמנת תמיד אותנו לבקר וגם אולי לעזור לקטלג...
וברוח דברי נעמי שמר:
קומי מחר בבוקר עם שיר חדש בלב,
שירי אותו בכח, שירי אותו בכאב,
שמעי חלילים ברוח החופשית
והתחילי מבראשית
בברכת הצלחה רבה בדרכך החדשה,
משפחת הספרייה.
מצורפות תמונות אחדות מהאירוע. צילום: ג'ני כרמלאסתר צורי
ערן גולדנברג
רחל ויצמן
ירדנה לוינברג
אסתר צורי וחומי רקם
זול זאיין מיט גליק אונד מיט מאזל! שיהיה באושר ובמזל!