תוצאות סקר שביעות רצון משירותי הספרייה ומשאביה
סקרLibQUAL שנערך לאחרונה בספריית האוניברסיטה נועד לבדוק את איכות שירותי הספרייה בעיני המשתמשים ולספק לספרייה מידע וכלים לשיפור שירותיה. סקר LibQUAL הוא סקר שביעות רצון בינלאומי שנבנה ומנוהל על ידי ארגון ספריות המחקר האמריקני
(ARL) ועד היום השתתפו בו מעל ל-1000 ספריות אקדמיות מרחבי העולם. ספריית יונס וסוראיה נזריאן היא הספרייה הישראלית הראשונה המשתתפת בסקר ואף היתה שותפה לפיתוח הגרסא העברית שלו. הסקר שהועבר לראשונה בספרייה במאי 2009 ובפעם השנייה במאי -יוני 2013 בדק חמישה ממדי שירות:
איכות השירות, איכות האוסף והממשקים, איכות המקום, שביעות רצון כללית ואוריינות מידע.
המשתתפים נתבקשו לענות על 8 שאלות ליבה ועל מספר שאלות שעסקו בהרגלי השימוש בספרייה ובאפיונים דמוגרפיים.
שיטה:
השאלון האלקטרוני הופץ בדוא"ל שלוש פעמים בין התאריכים 22.5-7.6.2013 למדגם של כ-4000 סטודנטים לכל התארים
ולכ- 200 אנשי סגל. בשל צמידות לסקרים אחרים שהופצו בזמן זה באוניברסיטה נאלצנו לשלוח את הסקר למדגם קטן ולא לכל קהיליית אוניברסיטה כמו ב 2009. מידע על הסקר פורסם באתר הספרייה ובמסכי הפלזמה של הספרייה. נשלחו שתי תזכורות למילוי הסקר מאת מנהלת הספרייה. לא הוצעו פרסים למשיבים. אחוז המשיבים עמד על כ- 5%
תוצאות:
תוצאות הסקר נותחו ע"י ארגון ARL:
התפלגות המשיבים: תארים: 37.8% סטודנטים לתואר ראשון, 53.6% לתארים מתקדמים ו 9% אנשי סגל (מיצג את האוכלוסיה) פקולטות: 32% מדעי החברה,25% מדעי הרוח ו- 24% רווחה ובריאות, גיל: 70% מהמשיבים היו בטווח הגילאים 23-45, מגדר: 67% נשים, 33% גברים.
התפלגות המשיבים: תארים ותחומי לימוד
מניתוח ועיבוד תוצאות הסקר עולה התמונה הבאה: ציון כללי: 7.25 מתוך 9 לעומת 6.96 מתוך 9 בסקר הקודם.
רבים מהמשיבים הביעו שביעות רצון גבוהה מהיחס והשירות המוענקים בספרייה, רובם אף ציינו שעובדי הספרייה הם בעלי הידע המתאים לענות לשאלות המשתמשים. יחד עם זאת חלק ניכר מהמשתמשים לא היו מרוצים מאופן ההתחברות למשאבי הספרייה מרחוק, מחלק מממשקי התוכנות בספרייה ומפתוח האוסף העכשוי: כתבי-עת וספרים. בנוסף משתמשים רבים היו מאוד לא מרוצים מהתנאים הפיסיים בספרייה: רעש, חוסר בחדרי עבודה קבוצות קטנות ועוד. אחוז גדול של משיבים הוסיפו הערות בסוף הסקר שהתייחסו לנושאי הרעש, היבטים פיסיים ומחמאות רבות לצוות הספרייה. לדוגמא:
"אני מתפעלת בכל פניה מחדש מהשירות המהיר, יעיל ונעים של צוות הספרייה. ישיר כוח. אתם מקלים מאד"
"אני נעזרתי רבות בשירותי הייעץ של הספרייה והם מאוד טובים. הספרניות תמיד מתאמצות מאד לעזור אם זה בספרייה או דרך המייל מרחוק. לסטודנטית תואר שני כמוני- השירות הזה קריטי וחשוב- תודה"
"בכל פניה לעובדי הספרייה, מן הזוטרים ועד למנהלי תחומים (כמו האחראית על השאלה בין-ספרייתית) - קיבלתי מענה יוצא מן הכלל."
"בגישה מרחוק, המערכת מתנתקת מאוד מהר, וכל כמה דקות צריך שוב להכניס ססמה ומשתמש, דבר מטריד ומעצבן"
"לשפר את התחברות מהבית. נתקלתי בהרבה בעיות בנושא הזה, כאשר פניתי לתמיכה טכנית, כל פעם היו עוזרים לי בצורה נהדרת, היה להם יחס נהדר ומקצועיות, אבל שבועיים לאחר מכן אותה בעיה של אי התחברות למשאבי האוניברסיטה מהבית חוזרת על עצמה"
"לעשות כמות גדולה יותר של חדרים שמתאימים לדיונים של קבוצות לימוד קטנות שלא ידרשו שקט מוחלט ויאפשרו לעשות קצת יותר רעש בנוסף לחדרים והחללים השקטים שיש בספרייה"
"כמו כן יש צורך להגדלת מספר המקורות האלקטרוניים - בעיקר תזות, דוקטורטים וספרים עם גישה אלקטרונית. הגישה למאמרים נוחה."
"שנית, ומשמעותי הרבה יותר הוא נושא הרעש. סטודנטים מבוגרים בעיקר הם לא מבינים את הנחיצות של שקט בספרייה, או שמבינים ואינם מיישמים. זה מצב מאוד מתסכל... המנקות לעיתים מדברות בטלפון בערב בזמן שהן מנקות. אשמח לאכיפה מוגברת לנושא השקט שכן הוא חלק מהותי בספרייה"
תוצאות הסקר נותחו והושוו לתוצאות הסקר שנערך ב- 2009. נמצא שחלה עליה קלה בשביעות רצון המשתמשים בכל המימדים ובמיוחד בהערות המילוליות בהן נתנו מחמאות רבות לשירות.
איכות השירות לחצו להגדלה
איכות האוסף והממשקים לחצו להגדלה
אורינות מידע לחצו להגדלה
איכות המקום לחצו להגדלה
שביעות רצון כללית לחצו להגדלה
מסקנות:
מהסקר עולה מגמה ברורה של עלייה בשימוש בספרייה "כמקום": מקום שקט ללמידה יחידנית ולמידה בקבוצות גדולות או קטנות. בנושא השירות נמצא שיותר ויותר משתמשים נעזרים בשירותים ובמשאבים האלקטרונים של הספרייה.
המלצות ראשיות:
• להקצות תקציבים נוספים לפיתוח האוסף ברמה הדרושה למחקר.
• להעביר לאגף מחשוב את תלונות המשתמשים בנושא התחברות מרחוק ולבקש מציאת פתרונות למתן אמצעים פשוטים יותר להתחברות.
• להגביר אכיפה על שמירת השקט בכל איזורי הספרייה ובמיוחד באגף הצפוני.
• לחלק את חלל הספרייה לאיזורי שקט מוחלט איזורי למידה שקטים ואיזורי למידה בקבוצות
• להוסיף חדרי דיונים קטנים לעבודה בזוגות ואזורים לעבודה יחידנית שקטה.
• לסיים בהקדם את השילוט המתוכנן כדי להקל על ההתמצאות בספרייה.
המלצות נוספות:
• להמשיך ולהכשיר ספרנים מצוינים להמשך מתן שירותים אישיים איכותיים.
• להחליף את כיסאות העץ.
• להחליף את השטיחים.
נספחים:
נתונים על הסקר השוואה לסקר הקודם *הציון בשנת 2013 נמוך מהציון בשנת 2009
|
סיכום ביקור בספרייה בניו יורק, ארה"ב
Bobst Library, New York University
צילה הראל ואורה זהבי
לעיונכם: מצגת ותמונות מהביקור
ב- 16.05.2013 התארחנו בספריית בובסט לסיור ופגישות עם ספרנים בתחומי העיסוק שלנו:
Michael Stoller, Director of Collections and Research Services
Angela Carreno, Head of Collection Development
Jennifer Vinopal, Librarian for Digital Scholarship Initiatives
Melitte Buchman, Digital Content Manager in Digital Library Technology Services Department
Nina Servizzi, Head of Knowledge Access and Resource Management Services
Kent Underwood, Head of Media Services
אודות
לאוניברסיטת לאוניברסיטת ניו יורק (NYU) שממוקמת בלב מנהטן בניו יורק כ- 40,000 סטודנטים ו-כ-3,100 חברי סגל סדירים. תוכניות הלימוד מתקיימות ב- 5 מרכזים שונים במנהטן ובמקומות רבים ברחבי העולם: אסיה, אפריקה, אירופה ודרום אמריקה. האוניברסיטה ידועה כראשונה שפתחה תוכניות לימוד ברשת גלובליות עם תוכניות לימוד באבו דאבי, שנחאי, ברלין, בואנוס איירס, לונדון, פריז, מדריד, ואפילו תל אביב ועוד. ספריית בובסט משרתת את הקמפוס המרכזי הממוקמת בגרניץ' ווילג' בלב מנהטן וגם את הרשת הגלובלית של הספריות ברחבי העולם. בראשיתה הספרייה כללה רק חומרים במדעי החברה והרוח ולמקצועות המדע, והטכנולוגיה נעזרו באוספי המחקר המפותחים היטב של הספרייה הציבורית של ניו יורק, אבל עם הרחבת תוכניות הלימודים וגידול ההיצע של חומרים אלקטרוניים, היום היא כוללת ומפתחת אוספים בכל התחומים. יש תוכניות לימוד בכל התחומים, אבל בקמפוס במנהטן החוגים החזקים הם בתחומי קולנוע, אמנויות הבמה ואמנות.
השאלה
יש תנאי השאלה וזכויות שונות לפי סוגי אוכלוסיות. יש 3 עמדות להשאלה עצמית שמדפיסות באופן אוטומטי פתק השאלה עם תאריך החזרה וברקוד של הספר.
תנאי לימוד
מנסים לתכנן את הסביבה כדי לנווט הקהל לאיזורי ישיבה המגוונים וליצור תנאים נוחים לתלמידים. יצרו בקומה 5 Research Commons: אזור של רעש עם ריהוט על גלגלים שאפשר להזיז ולסדר איך שרוצים. מביאים לשם שתייה ומזון ולא ממש מנסים לעצור את זה. בקומה 6 יש תאי לימוד לתלמידים לתארים מתקדמים, חלקם עם כניסה עם כרטיס. מקבלים תא אישי לסמסטר.
משתמשים בתוכנה LibGuides כדי ליצור דפים באתר הספרייה של מקורות מומלצים לפי תחומים, חלקם יעודים לקורסים או לנושאים ספציפיים. המומחים לנושא עורכים אותם.
תקציב הרכש ומדיניות פיתוח האוסף
לאור פתיחת שלוחות ברחבי העולם האוניברסיטה מתייגת את עצמה כ-Global University, ואת הספרייה שלה כ- International Global Library. כל הפיתוח ותוכניות הלימודים באבו דאבי שהחלו לפני כ-5 שנים, ממומנים על ידי הנסיך. התקבלה החלטה אסטרטגית לרכוש עבורם בעיקר חומרים אלקטרוניים כדי שהם יהיו זמינים גם למשתמשים בכל רשת הקמפוסים ברחבי העולם. לכן, אין כמעט מגבלה של תקציב לרכישת חומרים בכלל ותוכן אלקטרוני בפרט. קונים ספרים מודפסים בעיקר מהתקציב של הקמפוס בניו יורק וחומרים אלקטרוניים עם התקציב מאבו דאבי של כ- 2.5 מיליון דולר לשנה.
בחרו ב- Ebrary כפלטפורמה להצגת כל הספרים האלקטרוניים שנרכשו ושנגישים להם, גם אם נרכשו מאגרגטורים אחרים או ישירות ממו"לים, וזאת בנוסף לנגישות הפריט מהאתר של המו"ל או הספק המקורי. הרעיון הוא שהם רוצים שלמשתמשים יהיו כל היתרונות והאפשרויות של כל פלטפורמות. משתמשים בתוכנה בשם Umlaut כדי לתאם בין Ebrary והפלטפורמות של המו"לים וגוגל. עשו מינוי ל- Academic Complete של Ebrary כבסיס לאוסף ספרים אלקטרוניים. מעדיפים לרכוש ספרים ישירות מהמו"ל ועם גישה לצמיתות. קונים גם אוספים ארכיוניים. אין להם תוכנית PDA. הקהל באופן כללי אינו שבע רצון מספרים אלקטרוניים אבל לאט, לאט מתרגלים. תקציב הרכש מחולק למינויים וספרים ובתוך כל סוג חומר ל-מודפס ואלקטרוני. עושים מעקב על ההוצאות לפי פקולטות.
יש כ-35 ספרנים שהם מומחים לנושא ומשתמשים ב-GOBI של YBP כדי לבחור ספרים. נעזרים בשירותים הטכניים של YBP לקבלת רשומות שנשפכים לקטלוג. משתפים פעולה עם ספריות אחרות באזור. משתתפים בקונסורציום MARLI (Manhattan Research Libraries) עם הסדר שקונים במשותף גישה ל- 3 ספרים אלקטרוניים + 1 עותק מודפס. NYU הינה האחסניה של העותק המודפס. ל-NYU ולאוניברסיטת Columbia מחסן משותף.
Digital Studio
הנהלת האוניברסיטה מאד נדיבה ותומכת בשירותי המדיה והדיגיטציה של הספרייה על ידי מתן תקציבים לרכישת ציוד משוכלל ומתקדם והעסקת צוות ברמה מקצועית גבוהה.
השירות הדיגיטלי תופס קומה שלמה כולל אולפן עריכה עם עמדות לסריקה, קליטת אודיו, הסבה מפורמט אנלוגי לדיגיטלי ועריכה של סרטים ומצגות המנוהל במשותף על ידי הספרייה ויחידת המחשוב של האוניברסיטה. זה שירות חינם לתלמידים ולסגל. משתמשים ב- Kaltura – מוצר ל- audio & video streaming. עוזרים ומלמדים איך להשתמש בציוד מתוך כוונה שהמשתמש יוכל לעבוד באופן עצמאי. יש אולפן קטן שבו ניתן לצלם קטע וידאו לשילוב בקורס או במצגת. יש מגמה של "flipping " על ידי הסגל בקורסים: דהיינו פחות הרצאות פרונטאליות בזמן השיעור. הרצאות מוקלטות של הקורס נגישות דרך הווב לצפייה בכל מקום ובכל שעה, ומשתמשים בזמן השיעור להדגמות, דיונים, ופתרון בעיות. כל השירותים ניתנים חינם לתלמידים. רושמים סטטיסטיקות של שימוש באופן מדגמי 1-2 פעמים בסמסטר. מעודדים את השימוש על ידי הרצאות לסגל ולתלמידים.
סריקות ועיבוד עם סוגי מדיה שונים.
http://nyu.libguides.com/digitalstudio
Digital Library Technology Services
הנקרא גם מעבדה Image Lab אחראי על הכנת פרויקטים שימור ודיגיטיזציה לכלל קהיליית האוניברסיטה. חשיבות רבה לעמידה בחוקים לשימור וסטנדרטים בינלאומיים. משלבים ציוד מתאים על מנת לאפשר איכות ופתרון לכל סוגי הפורמטים. צוות הסטודנטים צלמים ובעלי ידע בעבודה עם התוכנות לעיבוד תמונה ושימור. במעבדה מדפסת מיוחדת לפוסטרים בנוסף יוצרים קבצים דיגיטליים ענקיים עם המטהדטה לאפשר חיפוש ו- URL קבוע. http://dlib.nyu.edu/dlts/
The Avery Fisher Center for Music and Media AFC
מרכז פישר למוסיקה ומדיה
תמיכה מאסיבית בכל התחומים הנלמדים באוניברסיטה, אוספי וידיאו בכל הפורמטים, כולל אוספים מיוחדים, שרות השאלה מבוקר, ציוד לצפייה והאזנה כולל פטיפונים ומכשור המאפשר לצפות גם בחומרים ישנים וכן ספר רב עמדות במגוון אפשרויות. משלבים ציוד המאפשר להשתמש גם בחומרים שאינם נגישים להשמשה כיום. בנוסף ל 40,000 קלטות וידיאו אנלוגיים ודיגטליים ו- 95,000 פריטי מוסיקה. רוכשים גם קבצים דיגטליים של וידיאו ומשלבים בשרתי הספרייה לשימוש מרחוק. במתחם אולם צפיה לסרטים.
http://library.nyu.edu/afc
יום עיון אסמ"י בכנסת
לאחר עמידה בפקקים האיומים בדרכנו לירושלים, ולאחר בידוק קפדני, נכנסנו סוף סוף לבית הנבחרים של מדינת ישראל. יום העיון נערך באולם ירושלים, באזור אולמי ועדות הכנסת.
תחילה סיירנו בספריית הכנסת. באולם הקריאה (הקטן) שתי עמדות מחשבים, ספרים שכתבו חברי הכנסת, דברי הכנסת, וישנן שתי קומות נוספות של מחסנים. הספריה פועלת בשיטת המדף הסגור. גם לספריה זו (בנוסף לספריה הלאומית) חלה חובת הפקדה של כל ספר אשר יוצא לאור בעברית. במחסני הספריה נמצאת כל העיתונות בפורמט דפוס מקום המדינה ועד ימינו ומצב העיתונים נשמר בצורה כל-כך טובה, כך שהספרייה הלאומית משתמשת בהם לפרויקט הסריקה.
המשכנו בסיורנו ברחבי הכנסת. ראינו תערוכת צילומים של דוד רובינגר, סיירנו בטרקלין שאגאל וקיבלנו הסבר על שטיחי שאגאל והפסיפס שלו, ועל יצירות אמנות נוספות. את הסיור חתמנו בביקור באולם המליאה, שם צפינו בדיון שהתקיים באותה עת. חזרנו לאולם שבו התקיים יום העיון, להרצאתה של ד"ר רבקה מרקוס, מנהלת ארכיון הכנסת, אשר סיפרה על תהליך הדיגיטציה שעובר הארכיון. נדהמנו לשמוע שחלק גדול מהארכיון עדיין אינו נגיש לקהל הרחב.
לאחר מכן עורכת דברי הכנסת, דבורה אביב"י, סיפרה לנו על עבודתה. תחומי אחריותה הם: עריכה ומפתוח של ישיבות המליאה ושל מסמכי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, עריכת מסמכים של מחלקות הכנסת השונות, התקנת הצעות חוק המוגשות לקריאה ראשונה, ייעוץ בענייני לשון ומפתוח והשתתפות בקביעת המדיניות בתחום ניהול הידע במסגרת חטיבת המידע.
לאתר הכנסת
הכנת הסקירה: ליאת שלאל.
אירוע "חוקרים יוצרים" בפטיו הספרייה
ב-13.6 נערך בפטיו הספרייה אירוע "חוקרים יוצרים". האירוע נפתח בשוק "קח-תן של ספרי קריאה" לאחריו התקיים אירוע תרבות שכלל הקראת קטעי שירה פרי עטם של חברי סגל, ביצוע קטעי נגינה ע"י סטודנטים מהחוג למוסיקה ופתיחת תערוכת ציורים של חברי הסגל האקדמי באוניברסיטה.
שמנו לעצמנו מטרה בספרייה לקרב ולהתקרב לקהיליית האוניברסיטה בדרכים שונות, מעבר לספר, למאמר או לפריט המידע. אנחנו קוראים לזה יישוג Outreach.
האגף החדש של הספרייה והפטיו שלה, מאפשרים לנו לתת משמעות למונח "הספרייה כמקום" ואנו משתדלים לנצל אותו לאירועי תרבות במסגרת הספרייה.
אירוע "חוקרים יוצרים" ששילב בתוכו את שוק "קח תן של ספרי קריאה" שהפכנו למסורת, במסגרת חגיגות שבוע הספר – נחגג אצלנו לראשונה. שוק "קח תן" מצוין זו הפעם השלישית וכתמיד מעורר הדים חיוביים והשתתפות פעילה וערה של אנשי הסגל המנהלי, האקדמי וסטודנטים.
שוק "קח תן של ספרי קריאה" במסגרת אירוע "חוקרים יוצרים"
האירוע החל עוד בשעות הבוקר כשאנשי הספרייה החלו לסדר את הרחבה וארגנו את דוכני הספרים במיון לפי ז'אנרים ושפות. מספר ספרנים היו אחראים על ה"תפאורה" שהורכבה רובה ככולה מעטיפות צבעוניות של ספרים. כיבוד קל הוצב לטובת המבקרים.
הקהל החל להגיע בשעה 11:00 וזו בדיוק השעה שאגודת הסטודנטים דאגה להציב דוכן לממכר בירה קרה מהחבית במרכז הרחבה. כל מי שהגיע והסתובב בשוק – הוזמן ללגום בירה קרה ולשבת בפטיו באוויר הנעים להפסקה של כמה דקות מיום העבודה. בשעה 12:00 החל טקס הפתיחה לתערוכת "חוקרים יוצרים" ובמסגרתו נערך מרתון של משוררים אנשי הסגל האקדמי שהקריאו משיריהם.
אנשי סגל באירוע "חוקרים יוצרים"
בין הקראה להקראה, הנעימו לנו בנגינתם הרכב של סטודנטים מהחוג למוסיקה. האוירה היתה נעימה תרבותית ומזמינה.
האירוע הסתיים בחיוכים והבטחות לחזור ולהתראות בשנה הבאה.
לתמונות נוספות מהאירוע
הכנת הסקירה: ריקי גרינברג, צילום: ג'ני כרמל, מרינה קאלאך וסורין סולומון
פרישתה לגמלאות של חברתנו לעבודה, אסתר צורי
זול זאיין מיט גליק אונד מיט מאזל! שיהיה באושר ובמזל!
פרישתה לגמלאות של חברתנו לעבודה, אסתר צורי. ערן גולדנברג
פרידה מעובדת הספרייה היא תמיד מרגשת, וגם קצת עצובה.
במקרה של אסתר, הפרידה מרגשת יותר: סיפור חייה של אסתר שזור בתולדות אוניברסיטת חיפה והספרייה. ככלות הכל, לא בכל יום נפרדת האוניברסיטה והספרייה מעובדת שעבדה כמעט 48 שנים.
ראשיתה של ספריית אוניברסיטת חיפה ב"בית הספר הגבוה" בבית ארדשטיין ברחוב י.ל. פרץ בהדר בשנת 1961. הספרייה הייתה אז פסיפס של אוספים רבים ונוהלה על ידי יעקב שלום הירש.
בשנת 1963 עברה האוניברסיטה, שצרה הייתה מלהכיל את כל תלמידיה, למבנה החדש ברחוב הביכורים (מקום משכנו של בית ספר עירוני ה' כיום), שם גם שכנה הספרייה, שהייתה ממוקמת במפלס השלישי מעל כיתות הלימוד.
כאן החלה אסתר את הקריירה הספרנית שלה בספריית האוניברסיטה באחד בנובמבר אלף תשע מאות שישים וחמש, לאחר תקופת ניסיון של שנה בה הייתה מורה בבית הספר "קישון" בחיפה.
בעקבות מחשבות על "קריירה" בתחום הספרנות, פנתה אסתר אל שלום הירש, אשר הפנה אותה למשה יוגנשטיין, מנהל הספרייה דאז. האחרון העביר את בקשתה אל אליעזר רפאלי, מנכ"ל האוניברסיטה בשעתו, על מנת לדון בבקשת אסתר לעבוד בספרייה.
בתפקידה הראשון התקבלה אסתר לעבודה במחלקת ההשאלה בספרייה, מחלקה אשר בזמנה, הייתה אחראית גם על הדרכת סטודנטים במציאת מידע והתמצאות כללית בספרייה.
בתקופה זו השלימה אסתר את השכלתה הספרנית, והכירה את מי שעתיד להיות בעלה, ספרן צעיר, בשם ברוך, שעבד אף הוא בספרייה במחלקת הרכש. בין השניים התפתחה אהבה גדולה שהובילה לחתונה.
בתקופה זו עברה אסתר לעבודה במחלקת קיטלוג-מיון לועזי בספרייה תחת ניהולה של שושנה בק. במחלקה זו קיטלגה את הקטלוג הלועזי והנושאי וגם כירטסה. קטלוג הנושאים היה אז ממוין לפי שיטת המיון של דיואי.
לאחר לידת בניה, עבדה תקופה קצרה במחלקה הגיאוגרפית וסייעה באופן פיסי בהקמתה.
עם מעבר הספרייה לבנין הרב תכליתי בשנת 1967, המשיכה אסתר בעבודתה במחלקת קיטלוג-מיון לועזי, עסקה בבדיקת הכתיבה על הגב, וכן עבדה באולם הקריאה, בו הדריכה את משתמשי הספרייה במציאת מידע. בנוסף, עסקה במפתוח מאמרים של קטלוג מאמרים עבריים לפי נושאים, אותו אנו מכירים כיום כמפתח למאמרים בעברית. כל זאת בתקופתם של שמואל סבר, מנהל הספרייה, סגנו, אלחנן אדלר ומנהל אולם הקריאה, יוסף ירושלמי.
באוקטובר 1973, ערב מלחמת יום הכיפורים, עם מעבר הספרייה למשכנה החדש בבניין הראשי, המשיכה אסתר לעבוד במחלקת קיטלוג לועזי, אולם לאחר פנייה של מנהל הספרייה אליה, החלה לעבוד במחלקת קיטלוג עברי ושם קיטלגה ספרים בעברית ולאחר מכן גם ספרים ביידיש. היא עבדת תחת הנהלתן של אביבה שיחור, לאחר מכן - אדית סופר (דיטה), אחר כך - קרנייה פליישר, ליאורה קרן, ירדנה לוינברג ורחל ויצמן.
ובנימה אישית יותר
בשנת 2003 התחלתי לעבוד בספריית האוניברסיטה כעובד ארעי במחלקת היעץ והתוודעתי, תחילה מרחוק, לאסתר. היכרות ראשונה עימה נוצרה בשנת 2006 כאשר בנוסף לעבודתי במחלקת היעץ עבדתי גם במחלקה עברית-ערבית, ומאז נוצרה בינינו ידידות אמיצה.
קשה היה לא לשים לב לאסתר. אסתר מייצגת לדעתי את דור הנפילים של הספרייה, אלה אשר הקימו אותה יש מאין, פרישתה לגימלאות היא סוף תקופה.
מטופחת תמיד מכף רגל ועד ראש, עובדת חרוצה ונאמנה לספרייה המגיעה תמיד לעבודה השכם בבוקר, בשגרה ובעתות מלחמה. בימי חול ובימי שישי.
מקטלגת בחריצות רבה את הספרים בעברית וביידיש וכן משמשת אשת הקשר של הספרייה לחוג ביידיש.
בעלת חוש הומור, עברית עשירה ומפולפלת משהו, יודעת שפות אירופאיות רבות, צעירה ברוחה, שגרמה לצעירים שבינינו להתקרב אליה כל פעם מחדש.
גאה תמיד במשפחתה הכה יקרה לה: באימה, בה היא מטפלת במסירות ובדאגה מאין כמוה, בבעלה, ברוך, שהוא גם יד ימינה וחברה הטוב המלווה אותה כל השנים, בשני בניה, כלותיה ונכדיה.
תחסרי לנו בעבודה ותחסרי לי באופן אישי. תחסרנה לי ולעוד רבים אחרים, השיחות איתך. קשה יהיה לי להגיע לספרייה מדי יום ובמיוחד בימי שישי ואת אינך בספרייה.
אם גם אנו נחסר לך, אסתר, את מוזמנת תמיד אותנו לבקר וגם אולי לעזור לקטלג...
וברוח דברי נעמי שמר:
קומי מחר בבוקר עם שיר חדש בלב,
שירי אותו בכח, שירי אותו בכאב,
שמעי חלילים ברוח החופשית
והתחילי מבראשית
בברכת הצלחה רבה בדרכך החדשה,
משפחת הספרייה.
מצורפות תמונות אחדות מהאירוע. צילום: ג'ני כרמל
אסתר צורי
ערן גולדנברג
רחל ויצמן
ירדנה לוינברג
אסתר צורי וחומי רקם
זול זאיין מיט גליק אונד מיט מאזל! שיהיה באושר ובמזל!
ביקור פרופ' יונתן ישראל מהמכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון בספרייה
בתחילת הביקור הצגנו בפני פרופ' ישראל את ספרו של ברוך שפינוזה "מאמר תיאולוגי מדיני" הדגמנו בפניו את המהדורה הדיגיטלית וההקדמה לספר שכתב פרופ' עמיהוד גלעד. פרופ' ישראל מצא עניין רב ומיוחד בספר נדיר זה ואופן הגעתו לספרייה (באוסף מכון שפינוזה שיתואר להלן)
המשך הביקור כלל הסבר מפורט על אוסף "מכון שפינוזה" – שפינוזיאום שנמצא אף הוא באוסף הנדירים. "מכון שפינוזה" הוקם בשנת 1950 בחיפה על ידי גיאורג הרץ שקמוני.
מר שקמוני במשרדו.
שקמוני החל ללמוד בשנות ה-40 את הפילוסופיה של ברוך שפינוזה והפך לאוהד שפינוזה מושבע עד סוף ימי חייו. עם הקמתה של אוניברסיטת חיפה בשנת 1966 הציע מר שקמוני בהתכתבויותיו עם מר דוד בן גוריון ואישים נוספים לקרוא לאוניברסיטה: "אוניברסיטת ברוך שפינוזה הר הכרמל"
הרעיון לא יצא אל הפועל ולאחריו ביקש מר שקמוני להקים באוניברסיטה את "מכון שפינוזה" אך גם הצעה זו לא צלחה.
מר שקמוני פעל גם בתפוצות לחזוק הקשר בין שפינוזה ליהדות ושלח בשנת 1956 לחצר הכנסיה בהאג שם קבור שפינוזה מצבה מבזלת ארץ ישראלית שעליו חרוטה המילה: "עמך" – זאת כדי להראות שהעם היהודי מקבל את שפינוזה.
מצבה מבזלת ישראלית עליה חרוטה המילה "עמך" ואותה שלח מר שקמוני לקבר שפינוזה בחצר כנסיה בהאג.
שכשנסגר בית שפינוזה ב-1965 תרם מר שקמוני את כל ספרי המכון – כ-400 במספר ל"מכון האוניברסיטאי של חיפה" שמה של אוניברסיטת חיפה באותם הימים. בין הספרים שנתרמו היה גם הספר הנדיר"מאמר תיאולוגי מדיני" עם הערות בכתב ידו של שפינוזה.
כרטיס של אוסף שפינוזה - שפינוזאום.
פרופ' ישראל מצא כאמור עניין רב באוסף שפינוזאום ועיין ארוכות בשני המכלים המכילים חמרים ארכיוניים בנושא שפינוזה - התכתבויות, תצלומים וכתבים שונים.
בין המיכלים נמצא מכתבו של יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי דאז אל ג. הרץ שקמוני מתאריך ו' בתשרי תשי"ד בנושא: "האם החרם שהוכרז על ברוך שפינוזה בעבר קיים עדיין מבחינה הלכתית". תשובת הרב היא שלדעתו החרם היה לתקופת חייו של ברוך שפינוזה בלבד, ולא לדורות, כלומר: החרם אינו קיים עוד. זוהי תשובה שודאי הלמה את השקפותיו של הרץ שקמוני, שכן הוא ניסה להקנות לגיטימציה נרחבת ככל האפשר בכל הקהלים, במיוחד מהממסד היהודי לברוך שפינוזה.
מכתב נוסף שעניין מאד את פרופ' ישראל הוא מכתב מאת אלברט אינשטיין אל הרץ שקמוני בנושא ההומניזם והשכלתנות של הפילוסופיה של שפינוזה מתאריך 13.7.1943.
הוצג בפני האורח הקשר של דוד בן גוריון שהיה בין חברי המכון עם שקמוני ותמיכתו בפילוסופיה של שפינוזה.
רצה הגורל ועם סיום ביקורו של פרופ' ישראל, בזמן שחיפשתי חמרים נדירים אחרים, מצאתי לגמרי במקרה במגרה נעולה בחדר הספרים הנדירים שלושה תיקים נוספים המכילים חומר רב על בית שפינוזה ופעילותו הקדחתנית של מר שקמוני ואנשים נוספים – כולל רבנים בנושא.
בין החמרים היו מכתבים, כתבות מתוך עיתונים, תמונות ותצלומים של שפינוזה וכתביו נמצא מכתב מקורי של דוד בן גוריון בכתב ידו, מכתב של זלמן שזר ואף נמצאה רשימת הספרים שהיו ב"בית שפינוזה" והועברו לספרית אוניברסיטת חיפה. החומר בתיקים יקוטלג, ימוין ויצורף לארכיון שפינוזה בזמן הקרוב. הספרים המופיעים ברשימת הספרים שנתרמו לספרייתנו יאותרו בקטלוג ויתווסף להם השדה 541 תורם בית שפינוזה (הר הכרמל, חיפה).
הכנת הסקירה: עדינה צור - ג'יג'י. צילום: אלכסנדרה וולוך-גרנדלבסקי
ספריית יונס וסוראיה נזריאן - אודות
חלונות האגף המרכזי ופטיו הספרייה.
ספריית יונס וסוראיה נזריאן היא ספרייה מרכזית המשרתת את קהיליית האוניברסיטה, - סטודנטים ואנשי סגל, - בכל תחומי ההוראה והמחקר המתקיימים באוניברסיטה. שירותי הספרייה מוצעים גם למבקרים
חלל הכניסה לספרייה, האגף המרכזי.
אוספי הספרייה עשירים ומגוונים, וכוללים יותר משני מליון פריטים, בהם: ספרים מודפסים ואלקטרוניים, מינויים לכחמישים אלף כתבי-עת, רובם אלקטרוניים וחלקם מודפסים, מפות וחומר קרטוגרפי, אלפי סרטי קולנוע וסרטים תיעודיים במגוון פורמטים, ותקליטורי שמע, תווים ועוד.
הספרייה מקדישה משאבים לפיתוח, שימור ודיגיטיזציה של אוספים מיוחדים כגון: מאגר עבודות גמר, פרסומי חוקרים, ארכיון "אבא חושי", תמונות היסטוריות של ארץ ישראל, ארכיוני תיאטרון, אמנות המופע ועוד. מידע נוסף על אוספי הספרייה
מערכת תדפיסים ובה חומרים סרוקים לקורסים : מאמרים, פרקים מתוך ספרים וסרטים, נגישה מאתר הספרייה לסטודנטים הרשומים לקורס ולמרצים.
בספרייה מגוון מאגרי מידע מקוונים בתחומי ידע רבים. הגישה אליהם מתאפשרת בספרייה וגם מהבית. באתר הספרייה מדריכים, לומדות מקוונות וסרטוני הדרכה לשימוש במשאבי הספרייה ושירותיה.
למעלה ומשמאל: אולם הקריאה ואוספי כתבי-העת בלועזית בקומת ה-0 באגף הדרומי, מימין איזור למידה ליחידים קומת הכניסה.
פרויקט ייחודי של הספרייה הוא המפתח למאמרים בעברית (הקרוי גם "מפתח חיפה"): כלי ביבליוגרפי רב-תחומי המציע למשתמשים מאמרים אקדמיים בעברית לצד מאמרים עסקיים ופופולאריים. המפתח מכיל הפניות למאות אלפי מאמרים מתוך כתבי עת נבחרים, קבצים, ועיתונים יומיים.
כל פריטי הספרייה ניתנים לאחזור ודלייה באמצעות מערכת "חיפוש אחד" - תיבת חיפוש אחודה באתר הספרייה.
פעילות הספרייה בעשייה האקדמית באוניברסיטה מבוססת על התמחויות מקצועיות המאפשרות הצעת שירותי-מידע עשיר בתחומי דעת רבים ובסוגי מידע שונים. לרשות המשתמשים עומדים מגוון שירותי יעץ כללי ומתמחה בספרייה ומרחוק . שירותי יעץ מרחוק כוללים מתן מענה בדואר האלקטרוני, בטלפון ובשיחוח (צ'אט).
בספרייה תנאי לימוד נאותים ומשופרים הכוללים: פינות לימוד וחדרי דיונים ליחידים ולקבוצות
אחד מחדרי הדיונים באגף הדרומי.
באגף המרכזי של הספרייה בקומת הכניסה נמצאים דלפקי השירות השונים: דלפק יעץ, דלפק שמורים/מדיה/כתבי- עת בעברית ודלפק השאלה והשאלה בין- ספרייתית.
לרשות המבקרים עומדות כ-200 עמדות מחשב וציוד צפייה והאזנה משוכלל. בספרייה ניתנים שירותי צילום מסמכים, סריקה והדפסה בצבע, צריבה וכריכה. במבנה הספרייה מופעל שירות גלישה אלחוטית.
לעיונכם:
אתר הספרייה בלוג הספרייה דף הפייסבוק של הספרייה
מידע על התורמים: יונס וסוראיה נזריאן
סרטים ישראלים באוסף הסרטים בספרייה
ראוי לציון שמתוך 40 הסרטים המופעים בסקירה כ-37 סרטים נמצאים אצלנו באוסף הוידאו. אתם מוזמנים להגיע אלינו לצפייה בסרטים אלו ובסרטים נוספים בעמדות הצפייה היעודיות בקומת הכניסה לספרייה ליד דלפק שמורים מדיה.
לרשימת אוסף הסרטים הישראלי בספרייה
מתחם האזנה וצפייה בקומת הכניסה לספרייה (ליד דלפק שמורים-מדיה)
רגע בספרייה: סטודנטים צופים ולומדים בצוותא במתחם האזנה והצפייה (צילום בנייד)
הכנת הסקירה: נעמי תירוש
מושב הספרייה בכנס טלדן: INFO 2013
מזה שנים רבות מארגנת הספרייה יום עיון בכנס המידע - "טלדן" ומבקשת להביא באמצעותו לקהל המשתתפים חידושים והיבטים מגוונים בנושא עולם הספריות ותרבות המידע.
השנה פנינו להעברה חזותית של התכנים, לתכנים האור-קוליים והחזותיים ולישומם בספרייה במוזיאון ובערש התרבותי והמחקרי בכלל.
במושב נדון בין השאר על מקום הטקסט בעידן ההעברה החזותית, נתאר קורס מתוקשב שנבנה בספרייה באמצעות סרטונים, אוספי וידיאו ותמונות ונדבר על הערך החינוכי חברתי של תיעוד וקולנוע תיעודי בפרט.
בחלקו השני של יום העיון יושם דשג על נושא האינפוגרפיקה: המחשה חזותית של מידע, באמצעות איורים, תרשימים, תצלומים.
להתראות ביום רביעי 8.5.2013 בכנס המידע 2013
More...
שימוש באוספי הספרייה - פינה חדשה בבלוג
תמיד מעניין ומשמח אותנו לראות את השימוש של קהל המשתמשים: קהיליית האוניברסיטה והקהל הרחב באוסף העשיר בספרייה, אנו רואים זאת במגוון דרכים גם באמצעות דוא"לים שאתם שולחים לנו. פינה חדשה בפרסום שלנו "תחשוף" אחת לתקופה כמה מן המכתבים שאנו מקבלים המתיחסים לשימוש באוספים השונים שלנו. (השמות שמורים במערכת...)
הדוא"ל הראשון דן בשימוש באוסף המפות בספרייה:
"אני רוצה להודות על הסיוע שקיבלתי לצורך עבודת התיעוד שאני עורך עבור מינהל התכנון במשרד הפנים.
עבודת התעוד של הבניה והתכנון ביהודה ושומרון, מהתקופה העותומנית ועד לימינו, היא ייחודית במכלול התחומים שהיא עוסקת בהם.
החומר שמצאתי בספרייתכם, הוסיף לי פרטים שחיפשתי ולא מצאתי במקומות אחרים.
הייתי שמח, לו יכולתי לקבל את המפות לסריקה מקצועית, אולם אני מבין את המדיניות שלכם בנושא זה (בדומה למרבית הארכיונים) ועל כן הסתפקתי בצילום שלהם.
כמובן שכל חומר שיוטמע בעבודתי, אציין את מקורו.
אני מקווה שעם גמר הפקת הספר/החוברת, יימסרו עותקים גם לארכיונים /ספריות שמהם קיבלתי סיוע באיחזור."
הדוא"ל השני דן בשימוש באוסף התמונות הדיגיטליות "חיפה וסביבתה - מאגר מקורות חזותיים":
בתמונה: אחוזה, מבט לאזור מרכז חורב, 1924 - צלם לא ידוע. לכל האוסף
"במסגרת פרויקט במגמת צילום כיתה י"א בבית ספרנו התבקשו התלמידים לבחור רחוב , שכונה או מקום חיפאי ולתעד אותו.
השלב הראשון בעבודה לפני היציאה לצילומים כלל עבודת תחקיר על המקום , ההיסטוריה שלו מהותו ,המרקם האנושי שבו וחיפוש חומרים כתובים ומצולמים אודותיו.
שמחנו לגלות את אפשרות השימוש בארכיון המרכז למדיה דיגיטלית של אוניברסיטת חיפה . הארכיון אליו הפננו את התלמידים פתח בפניהם אפשרות גילוי חומרים והבנה היסטורית של מראות חיפה..."
נמשיך בפעם הבאה...מוזמנים להמשיך ולכתוב לנו! This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
מנודים – סיפור אהבה
אירוע השקת התכנית בנוכחות נציגי המשפחה, תלמידי התכנית ומוזמנים, החל באגף החדש של הספרייה. יצחק לבנת, ראש המשפחה, הציג בפני האורחים את ההיסטוריה המשפחתית שלו, על רקע תערוכת תמונות שנאצרו על-ידי צוות הספרייה ומבוססת על הספר "מנודים - סיפור אהבה" המבוסס על סיפורה של המשפחה. על רקע התמונות ממחנות הריכוז סיפר יצחק: "עד שהגענו למחנה, לא הייתה לי זהות. כשהטביעו לי את המספר על היד, שמחתי כי סוף-סוף הייתה לי זהות; אמנם לא היה לי שם אבל הייתה לי זהות"...המשך קריאה
יצחק לבנת באירוע פתיחת התערוכה בספרייה.
זהו סיפורם של הדי ויס (Hedy Weisz) וטיבור שרדר (Tibor Schroeder) אשר חיו עד למלחמת העולם השנייה בעיירה נודג'סולוש ( Nagyszolos ) לרגלי הרי הקרפטים (סעליש בפי היהודים). בעיירה - מיקרוקוסמוס רב-תרבותי – חיו בסובלנות הדדית במשך דורות רבים הונגרים, רותנים, גרמנים, צוענים ויהודים.
הדי, השלישית מבין חמשת ילדי משפחת ויס היהודייה, ואהובה הנוצרי טיבור שרדר נפגשו והתאהבו לקראת סופה של מלחמת העולם השנייה, תקופה בה יחסים רומנטיים ונישואין בין יהודים לנוצרים הוצאו אל מחוץ לחוק וגררו עונשים מרחיקי לכת.
טיבור היה בנו החורג של אחד מהקצינים הבכירים ביותר בצבא ההונגרי ששיתף פעולה עם הצבא הנאצי - הקצין הממונה על יחידת העיתונות והדוברות של הצבא ההונגרי האחראי על הפצת ידיעות מטעם הצבא. עובדה זו הקשתה אף יותר על זוג האוהבים.
למרות המציאות הקשה, כשפנה טיבור לאביו החורג וביקש את ברכתו לנישואין עם הדי, הסכים האב, אך ביקש לשמור את דבר האירוסין בסוד עד לתום המלחמה. בראשית 1944, פנה טיבור לאביה של הדי וביקש את ידה. לאחר שהאב, ווילמוש, ווידא כי אביו של טיבור והדי עצמה רוצים בשידוך, נתן אף הוא את ברכתו.
בעוד הדי ומשפחתה מוכנסים לגטו ועומדים בפני גירוש אל הלא נודע, הוגה טיבור תכנית להצלתה ומעמיד בכך את חייו בסכנה מיידית. הוא מבריח את הדי אל מחוץ לגטו, לקרון רכבת ששימש כמקום מסתור ומבקש ממנה לחכות לו עד שובו בבוקר. הדי נותרת לבדה בקרון אך מקץ מספר שעות בוחרת לחזור לגטו, לאביה, אחיותיה ואחיה בגטו. היא משאירה לטיבור מכתב:
טיבור היקר לי מכול,
סלח לי שאני כותבת לך את הדברים הללו. אני עושה זאת משום שלא הייתי מסוגלת לעמוד מול העצב בעיניך, לו הייתי ניצבת מולך ומספרת לך על החלטתי. אינני יודעת אם חזרתי לגטו תשנה משהו או תשפיע איכשהו על עתידה של משפחתי, או על גורלנו. אני רק יודעת שעלי לשוב ולהתייצב יחד איתם מול הגורל הזה. אינני יכולה לנטוש עכשיו את אחי, את אחיותיי ואת אבי, בשעה זו, שעת מצוקתם הגדולה מכול.
סלח לי יקירי
באהבה,
הדי
בהחלטתה זו, לחזור לגטו ולמשפחתה, הצילה למעשה הדי את אחותה עליזה ואת אחיה שנדור (שותי). ללא תמיכתה ומסירותה להם – הם לא היו שורדים את המאורעות שעמדו להתרגש עליהם.
האב וארבעה מילדי המשפחה גורשו לאושוויץ-בירקנאו, שם נרצחה איצוקה האחות הצעירה והיא בת 12 בלבד. שנדור, אחיה הצעיר של הדי, שרד את מחנה בירקנאו והגיע בינואר 45' בצעדת מוות למאוטהאוזן, שם פגש את אביו ווילמוש. משם, בצעדת מוות שנייה - ביום הולדתו ה-15 – הגיע למחנה גונסקירכן שבאוסטריה. ביחד עם אביו שוחרר על ידי האמריקנים. ווילמוש, אביו, מת מרעב ומטיפוס כשבועיים לאחר השחרור.
שנדור, אשר שינה את שמו לאיציק (כסמל לכינוי הגנאי ליהודים בהונגריה), הגיע בשחייה מאוניית מעפילים לחופי ארץ ישראל. הוא הצטרף למחתרת בנובמבר 47', ושירת עשר שנים בצה"ל. בישראל הקים משפחה וביסס עם אחיו מערכת עסקים מצליחה. הדי, בעלה אמיל ובתם חביבה היגרו לקנדה בשנות החמישים.
לאחר 25 שנה הדי (כעת כבר אלמנה), נפגשה עם טיבור בקנדה. הוא מעולם לא הפסיק לחפשה ולאהוב אותה. עבורה הרומן, תקופת החיזור והאירוסים לטיבור היו עכשיו "חלום נעים, אך רחוק". היא חשבה שטיבור מאוהב באישה שאינה קיימת עוד ולעולם לא תוכל להסביר לו את הדברים האיומים שחוותה. ומתוך מחשבה כי "היא לעולם לא תהיה עוד מי שהייתה" נישאה הדי לגבר אחר.
לעיונכם תמונות אחדות מאירוע פתיחת התערוכה (צילום: ג'ני כרמל)
הספרייה עם הפנים לקהילה
רון אלתר מאגף שירותים טכניים בספרייה ליד חלק קטן מהספרים שנתרמו
בעקבות פניות לספרייה ממספר מוסדות ובתי ספר, ביניהם מתנ"ס עין הים בחיפה, בית הספר לחטיבה ולתיכון בירכא והמכללה לפיקוד צבאי בתבור, נאספו בשבועיים האחרונים כ- 1500 ספרי עיון וקריאה לילדים ולנוער, חלקם במצב חדיש לחלוטין, עבור ספריות לילדים ולנוער הממוקמות באותם מוסדות.
ברצוננו להודות לנדיבות הלב של התורמים הרבים מהקהילייה של אוניברסיטת חיפה ומחוצה לה. אנחנו שמחים שבעזרתכם הצלחנו להעשיר את הספריות, לגרום לאושר לקוראים ולתורמים כאחד, ולקראת תקופת החגים הבאה עלינו לטובה, לספק מזון לנפשם של ילדים ונוער בקהילה.
ספרי ילדים ונוער שנתרמו בדרכם למתנ"ס עין הים.
רעות אלוש אוספת ספרים שנתרמו עבור מתנ"ס עין הים.
לעיונכם: מכתב תודה שקבלה הספרייה מצוות פר"ח במתנ"ס עין היםהכנת הסקירה: ערן גולדנברג, ענף שירותים טכניים.
הספרייה במקום הראשון בתוצאות סקר שביעות רצון לתלמידי ד"ר
לעיונכם תוצאות הסקר: (את שאלות הסקר נפרסם בתקופה הקרובה עם קבלת המסמך האלקטרוני)