הספרייה החלה בתהליך קליטת ארכיון הצילום של איתמר צוקרמן (נ. 1938, תל אביב) מחלוצי צילום הפרסום בישראל.

צוקרמן למד צילום בניו יורק בראשית שנות ה-60. עם שובו לישראל, בשנת 1965, תקופה של משבר כלכלי עמוק, עבד בסטודיו מזדמן ולאחר מכן בשנים 1969-1967 עבד עם חבר קולגה, גברא מנדיל. בשנת 1969 רכש לעצמו סטודיו ברחוב מאפו 28 בתל אביב. בשנים הראשונות לפעילותו חלק את הסטודיו עם צלם האופנה פורץ הדרך פיטר הרצוג. צוקרמן נמשך לצילום אובייקטים, בחר שלא לעסוק באופנה והחל לגבש את דרכו המקצועית כצלם פרסומת. לאחר שהרצוג עזב את ישראל, בשנת 1973, נשאר הסטודיו שברחוב מאפו בבעלותו המלאה והוא המשיך לפעול בו עד לסגירתו בשנת 2017.

לאורך שנות ה-70 וה-80 יצר צוקרמן מאות הפקות צילום הן עבור חברות מסחריות כמו למשל, קוקה קולה, שטראוס, תנובה, אסם, ויטה, אס, תנו-הוד, תיא, כרמל מזרחי, פנז'אל, ליוויס וסיטיזן, והן עבור מוסדות וארגונים מרכזיים בישראל: חברות בניה, ביטוח ורכב, בנקים, השקם, התעשייה הקיבוצית ועוד. בנוסף לכך צילם עשרות עטיפות לתקליטים, ספרי בישול רבים ושורה ארוכה של ידוענים שדיוקנאותיהם שולבו בפרסומות.

צוקרמן הפך לאחד מצלמי הפרסום החשובים והמוערכים בתחום והיה חוליה מרכזית בשוק הפרסום המקומי המתפתח. הוא עבד עם משרדי הפרסום המובילים שהחלו לצמוח בישראל והיה אחד מחבורה מצומצמת של צלמי פרסומת שליוו את תהליכי צמיחתו של המשק הישראלי וניסחו אותם חזותית.

בשנים שלפני חדירת הצילום הדיגיטלי והתוכנות לעיבוד תמונה צילומי פרסומת של אובייקטים, עם דוגמנים או בלעדיהם, חייבו תהליכי תכנון והפקה מורכבים. מקצועות כמו ארט-דירקטור וסטייליסט עדיין לא היו בנמצא בישראל. צלמי הפרסומת שפעלו באותן שנים נדרשו לא רק לצלם אלא גם לפתח קונספט צילומי, להשיג את הדוגמנים והאביזרים ולעצב את הסט. חלק גדול מתהליך הצילום כרוך היה ביצירת אפקטים מיוחדים של אור וצל ובמציאת פתרונות טכניים יצירתיים למשל, להשתקפות של בבואה בזגוגית משקפיים, או ללכידת האד הקל הנפלט עם פתיחת בקבוק משקה קר, לגלידה שלא תימס, או לאובייקט מושהה באוויר, אפקטים שמושגים כיום במהירות ובקלות באמצעות עיבוד דיגיטלי.

פעולת הצילום באותן שנים הייתה חומרית מאד וכללה פילם, ניירות צילום, חומרי פיתוח ובמידת הצורך ריטוש ידני. התוצאה שלה לא הייתה מידית ונדרש היה להמתין פרק זמן של שעות, במקרה של פיתוח עצמי של תצלומי שחור/לבן, או של ימים, במקרה של פיתוח במעבדה של תצלומי צבע, על מנת לדעת אם הצילום עלה יפה. האחריות שהוטלה על כתפי הצלם בפרויקטים פרסומיים שהושקעו בהם תקציבי ענק היתה עצומה. צוקרמן עבד עם מצלמת הסלבלד 6/6 ובעיקר עם מצלמה טכנית SINAR ואת תצלומי שחור/לבן הוא פיתח והדפיס בעצמו במעבדה שבסטודיו.

גוף העבודה של צוקרמן נסרק, ממוין ומקוטלג בימים אלה בספרייה במסגרת פעולות שיזמה הספרייה לרגל שנת ה-70 של מדינת ישראל. עיתוי חגיגי ומיוחד זה הוא הזדמנות לחשוב מחדש על הפוטנציאל המחקרי הגלום בארכיונים פרטיים ועל יכולתם לפתוח נקודות מבט שהיו עד כה עלומות, להעשיר את חומרי המחקר של הספרייה ואף לזמן קריאות אינטרדיסציפלינריות שלהם.

גוף עבודה זה הוא פרק חשוב בסיפור שעדיין לא סופר – סיפור צמיחת צילום הפרסומת בישראל. החומרים יעמדו לשירותם של חוקרים ואמנים המבקשים להתחקות אחר ההיסטוריה של תחום זה ואחר הזיקות הקיימות בינו לבין השינויים הטכנולוגיים, החברתיים, הכלכליים והפוליטיים שהתחוללו בישראל משלהי שנות ה-60 ועד שנות ה-2000.

תודה רבה לפרופ' שרון פוליאקין על הסיוע בקבלת התרומה.

 ד"ר אסנת צוקרמן רכטר

תמונות נוספות כאן