ככה זה בעברית. דתיה בן-דור, עם עובד, 1990.
אפשר להקריא כל אחד מהקטעים הבאים לפי אפשרויות ההפעלה השונות:

1. בשיר 'מלים של טעם' נמצא את השורה: "תגיד מלה יפה- פרח. תגיד מלה קרה – קרח". ההפעלה: לפי אותה תבנית, הילדים יגידו מלה "יפה" או מלה "קרה" וכו'. 

2. בשיר 'מלים אחיות' יש הסבר למילים נרדפות, וגם דוגמאות. ההפעלה: לשאול למשל - אילו עוד מילים יש למלה ירח, דממה, מתנה, שלו, צנום, חוטם, עב ועוד. 

3. השיר 'היא והוא' עוסק בצורת זכר ונקבה או בצורת יחיד לעומת רבים. ההפעלה: לחפש עוד דוגמאות לסיומות של זכר או נקבה, כמו שולחן (זכר) ושולחנות (סיומת-ות), או אבן (נקבה) אבל אבנים (סיומת -ים).

4. בשיר 'מה?' נמצא שמות תואר שהתשובה להם יכולה להיות מצחיקה. ההפעלה: לשאול עוד שאלות את הילדים, כמו - מה מצחיק? מה רטוב? מה מעצבן? ועוד. 

להפעלה דומה ראו גם את השיר 'הכי קשה / הכי קל' מתוך: שלום לך פרת משה רבנו. ע' הלל, עם עובד, 1977.


 

1. השיר 'מעשה בשטיח' מתוך: שלום לך פרת משה רבנו. ע' הלל. עם עובד. 1977. ההפעלה: לאחר הקראת שיר מצחיק זה, כדאי להסביר מילים "קשות" (נאלם, דראון, נעם ועוד), ומילים וצירופים שהסופר המציא (עצובני, נמוכני, המרקחם). לבקש מהילדים להמציא או ל"הרכיב" מילים נוספות שקשורות לתחושות של עצב או שמחה. 

2. ספר השטוזים של דתיה בן-דור. מודן, 2000. ההפעלה: להקריא את צמדי ה"שטוזים" מהספר ואז לבקש מהילדים להמציא שטוזים (=שטויות בחרוזים) משלהם לפי התבנית הבאה:

אפשרות נוספת: כל ילד ממציא "שטוז", ואז מחברים בסוף את זוגות המשפטים המתחרזים ביניהם. 

3. סלט אותיות. לימור טלמור, רימונים, 2015. 
בסיפור כל נכד מרכיב בעזרת האותיות מילים הקשורות לנושא המדבר אל ליבו כמו ספורט, אוכל, טכנולוגיה. ההפעלה: לתת לילדים לבחור תחום ענין משלהם מתוך ספרים, ואז לבחור חמש מילים שמייצגות את התחום, לפרק אותם לאותיות ולתת לחבריהם בכיתה לנחש ולהרכיב את המילים.

4. עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור. אפרים סידון, כתר. 1976. 
 בסיפור המלך מטיל על עמו גזירות משונות, כגון זו שאסור להגות מילים ללא האותיות א,ד, מ, י, ו. 
ההפעלה: לכתוב על הלוח רשימה של מילים עם אותיות אלה, ולבקש מהילדים להגות את המילים בלי האותיות הללו. כך ייווצרו מילים חדשות ללא משמעות, או בעלות משמעות חדשה.

5. בלי סודות. מה קורה? אני קורא!. אילנה לופט. 1986. 
בספר נמצא סיפורים קצרים ומצחיקים, העושים שימוש במשחקי מילים ובחריזה. למשל: "מבצע מיץ" – על מילים שמתחילות בהברה מי, וכמו-כן "סיפור בשורוק", "סיפור בחיריק", "מעשה במ-". ההפעלה: להקריא ולכתוב את המילים מהסיפורים, או להמציא מילים חדשות שמתחילות בהברות הללו.

1. איזה יום שמח: ספר השירים והספורים של תלמה אליגון-רוז. כנרת, 2014.
שורשים מרובעים
בשיר 'צרצר הצרצר' נמצא את המשפטים: "צרצר הצרצר הצריף הזה צר, צובט לי מקור בצוואר הקצר".
בכל בית בשיר ארבעה משפטים קצרים מחורזים בעלי תוכן מצחיק. ההפעלה: לבקש מהילדים למצוא עוד מילים בעלי שורש מרובע כמו – פרפר, בלבול, נדנוד, בקבוק ולחבר להם משפט או שיר מצחיק ואפילו מחורז.

2. פתגמים וביטויים
השיר 'ראש כרוב'. ההפעלה: לזהות את הצירופים עם המלה ראש המופיעים בשיר ואת משמעויותיהם השונות כמו - "יש ראש שאין לו לב", "ראש לשועלים". לשאול את הילדים אם הם מכירים עוד ביטויים עם המלה "ראש", או ביטויים נוספים העוסקים באברי הגוף (לב, יד , עיניים וכו') או ביטויים המשמשים לכנות מישהו טיפש או חכם.

3. ספר הקישקושירים. ע' הלל. רות סירקיס, 1988.
פתגמים היתוליים.
בשיר 'דברי חכמים' כל פסקה בשיר מתחילה ב"אמרו חז"לינו" עם ציטוט של הפתגם המקורי, ולאחריו מופיעה התוספת: "אבל דודי שמחה אומר...". למשל: "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים. אבל דודי שמחה אומר: על התורה, על העבודה ועל השוקולד". ההפעלה: להקריא ולהסביר את המשמעות המקורית של הפתגם, ואחר-כך לתת לילדים להסביר למה השיבוש של ע' הלל מצחיק אותם (לעתים זה מובן מאליו, אך לעתים זה מתוחכם ולא פשוט להסבר!). לתת לילדים להשלים או לשנות את הפתגם המקורי כרצונם. (כדאי גם להסביר מי היו חז"ל, ועל עצם הטיית שמם לצורת שייכות).

4. ספורי טלפון של ג'אני רודארי. אגם, 2009.
המצאת מספרים, מידות וכמויות.
הקטע 'בואו נמציא מספרים' מכיל צירופים מצחיקים של מילים המבטאות מספרים: "קצת חמש", "אלפים ועשרים סופר-טריליון טריליונרדים", וגם לוח כפל מחורז: "שלוש כפול חמש - שווה דג מתעטש, שלוש כפול שש - שווה חצי פשפש" וגם מידות, מרחקים ומשקלות: "כמה עולה ארטיק לימון? שתי צביטות באוזן שמאל" ועוד תשובות משעשות על "מה המרחק מכאן לצרפת?", "כמה שוקלת דמעה?" ועוד. ההפעלה: להוסיף תשובות מקוריות לשאלות שבספר, או להמציא "תרגילים", "נוסחאות" או שאלות עם תשובות מחורזות.

5. הספר הגדול של בילבי בת-גרב. אסטריד לינדגרן, זמורה-ביתן, 2016.
המצאת מילים חדשות
הסיפור 'בילבי מוצאת חרמוש' הוא סיפור משעשע על בילבי שממציאה מילה "חדשה ונוצצת, מלה מצוינת, אחת הטובות ששמעתי – חרמוש". אבל בילבי לא יודעת מה זה, היא רק יודעת מה זה לא - "זה לא שואב אבק", ותוך כדי כך היא תוהה מי בכלל ממציא את המילים ואת משמעותן. בילבי מחליטה שעליה לגלות מה זה, והאם אפשר לקנות כזה, והיא יוצאת לשאול בחנויות שונות כמו מאפייה וחנות לחומרי בניין, ואפילו מגיעה לרופא, כדי לבדוק אם ישנה מחלה כזו...
ההפעלות: 1. להמציא מילים מצחיקות ולבנות סביבן סיפור או סיטואציה. למשל, אם זה חפץ - איפה ניתן למצוא אותו, ומה עושים אתו, או אם זו מחלה (מצחיקה) – איך ניתן לרפא אותה. 2. כל ילד ימציא מילה וייתן כמה משמעויות, ושאר הילדים ינחשו מה האפשרות הנכונה. 3. כל ילד ימציא מלה וייתן רמז לפירושה, אלא שעל הרמז להיות על דרך השלילה כמו בספר - מה זה לא. 3. להרחיב את הנושא בעזרת מידע כללי על האקדמיה ללשון, או על אליעזר בן-יהודה. 4. לחפש במילון עוד מילים שנשמעות משונות או מצחיקות ולתת לאחרים לנחש מה פירושן.

1. אבא ואמא יוצאים מהכלים / אבא ואמא יושבים על קוצים. צח פלדמן. הוצאת רימונים. 2010/ 2015
סלנג
כל כפולת דפים בספר מוקדשת לתיאור מצב יומיומי מהווי משפחתי, וביטוי סלנגי המתאים לסיטואציה.
ההפעלה: לבקש מהילדים למצוא עוד מילים או ביטויים בעלי משמעות דומה לביטוי שבספר, למשל "יצאתי מדעתי" - ירדתי מהפסים...עלו לו ה...לראש וכו'. בטקסט יש ערבוב בין עברית גבוהה לבין סלנג, ולכן אפשר לבקש מהם שיעשו הבחנה מה זה מה, כמו למשל בפסקה הבאה: "אבא בנחת מסביר: לא מוצאת את הידיים והרגלים, אומרים כשיש בלגן אדיר".

2. ניבים ופתגמים. חגי ברקת ודניאלה פונד. דני ספרים, 2013.
ניבים ופתגמים
כל ניב מלווה בהסבר על משמעותו, בשורת קומיקס המדגימה את משמעותו בתיאור סיטואציה יומיומית, ובציון המקור שממנו נלקח כמו "אחד בפה ואחד בלב", טלית שכולה תכלת".
ההפעלה: כל ילד או קבוצת ילדים בוחרת ניב אחד ומדגימה אותו בסיטואציה יום-יומית על-ידי סיפור, המחזה או ציור, ושאר הילדים צריכים לנחש באיזה ניב מדובר.

3. סטינק והסוכריות השוברות שיניים. מיגן מקדונלד. עם עובד 2016.
כתיבת מכתבים היתוליים
הגיבור, בעקבות תלונה ששלח לחברת ממתקים ושבעקבותיה קיבל המון ממתקים כפיצוי, מחליט לשלוח באופן סידרתי מכתבים לחברות על תקלות וטעויות שלהן לכאורה, כדי לקבל דברים בחינם. המכתבים מאוד מצחיקים. ההפעלה: לבחור נושא או מוען משותף לכל ילדי הכיתה (כמו חברת ממתקים, חברת משחקים או תחום אחר - כמו ראש העיר או מנהל בית הספר), וכל ילד כותב מכתב "תלונה" בתבנית של מכתב עם פנייה רשמית וסיום, אבל עליו להיות מצחיק. הספר מאוד מצחיק, קצבי וקליל, כך שמומלץ להקריא את כולו בכיתה בהמשכים. הטקסט משובץ בהרבה משחקי מילים. כל פרק נקרא על-שם ביטוי אחר כמו: "הוריק מקנאה", "שפתים חתומות" ומצורף לו עמוד קומיקס מיוחד (בסוף הספר מופיעה רשימת הביטויים), כך שאפשר לדבר על הפירוש של הביטויים ועל הקשר שלהם לטקסט ולקומיקס (שהוא לפעמים פירוש מילולי ולפעמים הפוך מהפירוש של הביטוי. כך או כך, זה מצחיק).

4. אני פשוש בטח ואולי. ע. הלל, הקיבוץ המאוחד, 1987.
משחקי מילים
השיר 'בטח ואולי' הוא שיר נונסנס מצחיק ומבלבל במכוון בגלל משחק מילים של שמות הגיבורים - בטח ואולי. ההפעלה: לבקש מהילדים לחשוב על שמות של שני "גיבורים" (חברים או אויבים?), שהקשר המילולי ביניהם הוא של השלמה או של הפכים, ולנסות לחבר לזה סיפור, סיטואציה מהחיים, או אפילו משפט מצחיק. דוגמאות לצירופים כאלה: למה וככה, אבל וחבל, לפני ואחרי, תכף ומיד, אתמול ומחר, תמיד ולפעמים.
טקסטים נוספים להפעלה דומה: הבלדה על אדון כמעט וגברת כבר של חנוך לוין, או השיר 'תכף ומיד' מתוך: הילדים של הצהריים. אביחי נזרי. טנג'יר 2015.

5. פעימות הלב. שרון קריץ. טל-מאי, 2008.
זהו ספר קצבי ומשעשע, המורכב מפרקים קצרצרים, ומומלץ להקריא אותו בכיתה. לפני כל פעילות מומלצת, יש להקריא קודם את הפרק הרלוונטי.

הפרק על 'הערות שוליים', עמוד 51

בבית הספר למדו על הערות שוליים, והגיבורה משתמשת ברעיון כדי לשתול הערות שוליים בכל מקום שבו היא רוצה להסביר עוד משהו. תוך כך היא מסבירה מה הן הערות שוליים, מדגימה איך משתמשים בהן, ואפילו חולמת עליהן, כשהן מופיעות במשמעותן המילולית - הן מופיעות בשולי הדרך. ההפעלה: לבחור סוגים שונים של טקסט - ספרותי, עיוני או ידיעה מהעיתון, ולתת לילדים לכתוב הערות שוליים מצחיקות שמבארות או סותרות את הטקסט המקורי.

הפרק על 'מלים אסורות', עמוד 100
המורה כתב על הלוח רשימת "מילים אסורות", שהן "מילים וביטויים נבובים שמשתמשים בהן יותר מדי" כמו: מדהים, כזה, כאילו, נו, וכו'. ההפעלה: להוסיף ולכתוב
יחד עם הכיתה על הלוח עוד מלים כאלה, ולנסות לנהל שיחה מבלי להשתמש בהן, או לבקש מהילדים להרכיב רשימת מילים "מעצבנות" משלהם.

הפרק על 'אוצר מילים', עמוד 113
בכיתה דיברו בשיעור על אוצר מילים, כדי לאתר מלים נרדפות. הגיבורה שכועסת על המאמנת שלה, עורכת רשימה של מילים נרדפות לכעס. ההפעלה: לברר
עם הילדים האם הם מכירים את כל המילים הנרדפות ל'כעס' המוזכרות בספר, כמו: קצף, חרון, תרעומת, ולדבר על ההבדלים ביניהן.
לחבר רשימה כזו של מילים נרדפות לרגש אחר - שמחה או אהבה, ולחבר להן משפטים.

"הספור של אליעזר בן-יהודה". תמי שם-טוב ורוני פחימה. כנרת זמורה-ביתן, 2010. אפשר להקריא בכיתה בהמשכים. ההפעלה: לקחת מילים לועזיות שמשתמשים בהם ביום-יום ולהמציא להם מילים בעברית.

"קיש-קיש קריא: פתגמים לילדים". חגית בנזימן, כנרת, 2015. סיפורים מחורזים המדגימים פתגמים שונים כמו- על טעם ועל ריח אין להתווכח, מצא מין את מינו וכו'.

סופרים כמו עודד בורלא ומשורר כמו מאיר אריאל (למרות שלא סופר ילדים ולכן מתאים לכיתות היותר גבוהות) מרבים לשבש מילים ולהמציא מילים חדשות.
כדאי להכיר גם אותם וכן גם את השירים של הלהקות "כוורת" ו"דודה" ("אני זוכר אותה מהמכולת", "פה קבור הכלב" ועוד).

"בלי סודות. מה קורה? אני קורא!". אילנה לופט. 1986. קטעים קצרים ומצחיקים (מתוך סדרת הטלויזיה) העושים שימוש במשחקי מילים ובחריזה. למשל: "מבצע מיץ" – על מילים שמתחילים בהברה מי. וכן גם "סיפור בשורוק", "סיפור בחיריק", "מעשה במ-". אפשר להקריא ולכתוב את המילים הרלוונטיות, או להמציא מילים חדשות.